אחד לדורו

סלון ברלין עם הקומונה שמנהלת אותו, הבגדים הנון שלנט, ההופעות, התערוכות ועוגת הפירורים הוא תחנה שלוכדת באמת את רוח התקופה

  • סלון ברלין
הגר ליינקרם

מה שבטוח הוא שסלון ברלין היא לא חנות וינטג'. אין שם לא את האווירה ובטח שלא את הריח האופייני לחנויות יד שנייה. מצד שני יש בה בגדי וינטג' ותחושה של שוליים. קשה להגדיר את סלון ברלין, מה שוודאי הוא שמדובר במקום שהוא הרבה יותר מעוד חנות בגדים מגניבה בתל אביב.

הסלון ממוקם ברחוב נג'ארה בפאתי כרם התימנים בואך אלנבי, חלון הראווה של החנות פונה אל הבניין שהיה פעם מועדון אלנבי 58 הקינקי ונראה שמשהו מאותה רוח מרדנית שפיעמה במועדון המיתולגי, קורנת עכשיו מסלון ברלין. אם אלנבי 58 סימל את קצב ההאוס שפיעם בתל אביב בימים של שנות ה-90, סלון ברלין מסמל את המופנמות החדשה של הדור הצעיר שמתחבר יותר למוזיקת אינדי ורוחש אהדה שלמה לגלי רטרו חזקים לשנות השמונים.

מי שנמצא בחזית ניהול החנות הם דוד מלאך (34) ואדיר שרון (19), אבל כשפונים אליהם כמנהלי ומייצגי המקום, הם נרתעים: "למה את מראיינת רק אותנו? החנות מנוהלת על ידי כל הצוות, אין כאן היררכיה ואף אחד לא הבוס".

סלון ברלין אכן מנוהל ברוח קומונלית משהו. צוות העובדים מורכב מחבורה צעירה של אנשים שמגיעים מתחומי אופנה ואמנות שונים: מלאך, המבוגר שבחבורה, מגיע עם ניסיון באופנה והיה ממקימי חברת האופנה השווה Mam'z, עד שמכר את חלקו. שרון משרת בצבא כטבח ובצוות גם נירה שמולביץ' (24) שמסיימת בימים אלה תואר ראשון בפסיכולוגיה, גיל אברמוב (17) – תלמיד תיכון במגמת מוזיקה וחבר במספר להקות, קמה (19) שהיא גם חברה בלהקה, כותבת, שרה ומנגנת ברחוב במשרה חלקית ומאשה סומינסקי (20) שיוצרת במגוון תחומים והיא אספנית של פקקים.

כשנכנסים לחנות רואים רק את מדפי הבגדים. כשמתעמקים, מוצאים בחדר קטן שמסתתר מאחור, סלון מזמין ובו כורסאות נוחות, מכשיר טלוויזה חבוט ומכשיר וידיאו ישן. שם אפשר להתיישב לשתות קפה או בירה ולאכול עוגות משובחות, כמו למשל עוגת גבינה פירורים אמיתית שאין ביתית ממנה. הקפה הוא קפה נמס של עלית ממש כמו בבית ואפשר גם להזמין כוס נוסטלגית של שוופס תותית. אם תבואו ביום טוב תוכלו לראות גם סרט בווידאו.

עוד בוואלה!

"לא רציתי לטפל בבעיות, אבל היום יש לי עבודה": העמותה שעושה שינוי

לכתבה המלאה

שיחות על אופנה ומוזיקה

אחרי שמלאך מכר את MAM'Z ושרון עמד לפני גיוס, הם החלו לייצר ולאסוף פירטי אופנה וחיפשו חנות ומקום שיהיו עבורם בית. "אנחנו חברים כבר 4 שנים" אומר מלאך "אני הייתי ב-MAM'Z ואדיר היה ילד מסיבות צבעוני שהיה לקוח קבוע". "רציתי להכיר את האדם שמאחורי הבגדים שאני לובש" מסביר שרון. "זה התחיל מחברות רגילה ואהבה משותפת לאופנה, אבל תמיד ידענו שנעשה משהו ביחד. למעשה כבר אז התחלנו לאסוף בגדי וינטג' אבל עדיין לא ידענו מה נעשה איתם. לפתוח חנות זאת תוכנית מגירה שנרקמה בין שנינו בלי לשים לב. היינו יושבים ומסתכלים על איך אנשים מתלבשים ומדברים שעות על אופנה ומוזיקה".

מלבד פרטי הווינטג' המקוריים שיש בסלון ברלין, יש בחנות כאמור בגדים חדשים שהם מעין פרטי בייסיק ברוח אייטיזית למדי. המאפיין הבולט בעיצוב החולצות לנשים והן לגברים, הוא דוגמאות גאומטריות וצבעוניות עזה עד ניאונית. בתחום המכנסיים יש מגוון רב של צבעים ובדים, ביניהם הרבה בדי ג'ינס עם ווש בגזרות סלים עם מותן גבוהה.

מלאך לא מגדיר עצמו כמעצב, אך הוא ושרון אחראים על הבגדים החדשים, "אנחנו מעבירים את הכל בישיבות צוות. כל אחד מהחברים מביע את דעתו וחושב איך אפשר לשפר. הכי חשובים לנו האווירה והמחירים הנוחים. בהתחלה הצוות בא מהגישה של האם הוא היה קונה את הבגד או לא, עכשיו לאט לאט הם שואלים שאלות של מעצבים, למשל איזה סוג בד זה וכמה הוא עולה למטר".

כמו סלון הדחויים בפריז

החנות כשמה כן היא - מתפקדת כמעין סלון המאכלס מגוון תחומים של יצירות אמנות. בדומה ל"סלון הדחויים" הפריזאי שקם כדי להעניק אלטרנטיבה לציירים האימפרסיוניסטים הדחויים, אי שם בפריז של המאה ה-19, כך גם סלון ברלין מתפקד כסטודיו ומארח להקות ואמנים משולי התרבות שאולי היו מתקשים להציג את עבודותיהם בגלריה קונבנצליונילית.

"סלון זה משהו שמציין זמן ותקופה מסוימת וברלין זו התקופה העכשווית. ברלין זה גם שם משפחה יהודי והיה לי חשוב שזה יהיה שם יהודי" אומר מלאך. "הרעיון של תערוכות והופעות פחות או יותר נרקם מעצמו, ידענו שזה יהיה כך אבל בעקבות ישיבות הצוות ראינו שהחברים מעלים רעיונות לגבי דברים חדשים שאפשר לעשות. ככה התחילו הופעות ודיג'ייז מתחלפים. רצינו ליצור מקום שהוא דינמי ויעבוד ביחס לכישרון שלנו וביחס למצב. זה מקום אותנטי ועל זמני ואין פה פשרה בין הכישרון לסדר והמקצוענות. אנחנו לא מתפשרים על האיכות בשביל הטרנדי והבר חלוף".

בסלון ברלין אפשר לראות בימים אלה תערוכת יחיד ראשונה של העיתונאי בועז גולדברג המציג מבחר מעבודותיו שהתפרסמו במדורו "בולע רוק" בעיתון "עכבר העיר".

מן התפריט: נס קפה: 5 שקלים; עוגת גבינה-פרורים: 10 שקלים; בקבוק בירה: 10 שקלים
טווח מחירי הבגדים: 30-400 שקלים.

נג'ארה 15, תל אביב, טל' 03-5102126
סגור בשישי בערב עד מוצ"ש

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully