ג'וי אנד האפינס

אחרי שהבגדים שלה הפכו את קארן או, הסולנית של Yeah Yeah Yeahs לתופעה ארטיסטית כה מגניבה, יש לג'וי כריסטיאן את כל ההערכה מבנות מנהטן

לירוי שופן

חליפות חלל בצבעי ברונזה, גלימות אדירות מימדים בשחור לבן עם גדילים בצבע כסף, מחוכי ויניל הדוקים והתכתבות בוטה עם תלבושות הרוק הכבד של שנות ה-70 מרכיבים את ההופעה של קארן או, הסולנית המרטיטה של להקת הפאנק והרוק האלטרנטיבי האהובה Yeah Yeah Yeahs. לראות אותה זה כמו לשמוע אותה - בלתי יציבה, סוערת ומעוררת תשוקה מן הסוג הפחות מקובל. הקול שלה מחולל את הדבר שהתחפושות שלה מביעות. בזמן שקארן או אחראית לחלק הווקאלי, לעיצובים אחראית אחת מפרסונות האופנה המסקרנות של ניו יורק – כריסטיאן ג'וי.

כריסטיאן ג'וי הולטקוויסט, היא בת 35 ומחזיקה במותג קטן ומוערך משלה. היא התחילה את העיסוק באופנה לפני כעשור ולטענתה – כמעט במקרה. היא במקור מאיווה, עברה לניו יורק בסוף שנות ה-90 והתמקמה באיסט וויליג' של מנהטן. היא החלה לעבוד בבוטיק בגדים מקומי, ואחרי זמן מה החליטה שגם היא יכולה לעשות את זה - והתחילה לעצב בעצמה ובפראות בלתי רגילה, בגדים קיימים. היתקלותה של קארן או בעיצובים הפרובוקטיביים פתחה צוהר לשיתוף פעולה בין שתי הבחורות המוכשרות, שמחזיק למעשה עד ימים אלו.

המראה הבלתי ניתן לחיקוי של קארן הוא עבודה של ג'וי. אין על זה עוררין. שמלות הנשף האמריקאיות המרוטשות שהיא עיצבה או הסניקרס המרוססות שהיא חתומה עליהן, זכו להרבה כבוד מצד כתבי אופנה והביאו לג'וי כבוד ומעמד של סטייליסטית ומעצבת שמצליחה להפתיע בתקופה שדבר כבר לא מפתיע יותר.

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - האם זה באמת עוזר להעלים כאבים?

לכתבה המלאה

סגרתי עם טופשופ

ההצלחה היחסית של אלבומי ה- Yeah Yeah Yeahs, שיצאו בשנת 2003 ו-2006, פרסמו את כריסטיאן ג'וי כנפיים גם מחוץ לארה"ב. לפני יותר משנה היא בילתה זמן מסוים בלונדון ו'מוזיאון ויקטוריה ואלברט' הציג חלק מן התלבושות שעיצבה להופעות (לצד עיצובים של זק פוסן ואחרים); היא עבדה עם הלהקה הבריטית הצעירה והטרנדית "קלאקסונס" (המגזין "ניילון" טוען שהיא זו ששכנעה את בני הלהקה לוותר על הצבעים הניאוניים שהם התמכרו אליהם בתחילת הדרך). רגע של שיא נרשם כשג'וי הוזמנה לעצב קולקציות קפסולה עבור הענקית הבריטית "טופ שופ". העבודה מול הדרישה המסחרית של "טופ שופ", ובניית הקו המנחה בעיצובי המותג שלה, הצריכו את ג'וי לאמץ גישה קצת שונה: מבגדים נועזים ובעלי דמיון פרוע שאפשר ללבוש בקושי על במה, לגרסא לבישה ומרוככת, ויש שיאמרו מרוככת מידי, של שיק רוקרי צעיר. בראיון למגזין Elle באפריל האחרון אמרה - "רציתי לעשות פריטים שנשים אחרות תוכלנה ללבוש ולהעריך".

מרדנית עיקשת

חוץ מלעשות עבור אחרים, ג'וי כאמור בונה את המותג הפרטי שלה. ב- 2005 היא פתחה חנות אינטרנטית שמכרה בעיקר טי שירטס בעיצובה, ובקיץ 2008 היא שיחררה לראשונה קבוצת בגדים שאפשר להחשיב כקולקציה.קולקציית החורף שלה הכילה שמלות נפוחות מבדים סינתטיים, מכנסי 'סינבאד' בכחול עז וחולצות מכופתרות בעלות תוספות של מעין שכמייה. לכולם היה מראה מתוחכם ובולט, שמתאים לזן ה'ארטי' של בנות מנהטן. בהמשך משהו ממרדנות הנעורים שמזוהה איתה, התחלף בעיצובים ברמה גבוהה יותר.
בימים אלו היא משיקה את בגדי קיץ 2009. שלה. יש בהם טוניקות כותנה בגזרת אוברסייז עם הדפסים משעשעים של לובסטרים, חצאיות בלון גבוהות מותן ושמלות כתף נקיות. גו'י אולי חתכה קצת מהכביש המהיר של עולם הפאנק, שייפה קצת את קצוות העיצוב שיכולים לדקור, אבל את המגע החתרני, האחר, את הזהות של כריסטינה ג'וי, אי אפשר להוציא מהבגדים. מול נוף של אופנה מסחרית, שמרנית ושבלונית, הבילוי באתר שלה הוא רבע שעה של הנאה איכותית צרופה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully