קלוד סמואל יודע שקיימת סתירה הקשורה להחלטה שלו לא לעטר את המשקפיים בעיצובו בלוגו חיצוני; מצד אחד, הוא מסרב בתוקף לקבל את תרבות הצריכה עתירת הלוגואים של המיינסטרים המשעמם לדידו בארץ ובכיכר המדינה במיוחד. מצד שני, הוא מתענג על העובדה שקרן מור ואמנים אחרים נוצצים בחוג לקוחותיו. "זה נעים לי שאנשים שאני מעריך מרכיבים את המשקפיים שלי". וכך, אולי אין לוגו, אבל הייחוד של המשקפייים מתפקד כסימן היכר והיופי הוא סוג של לוגו שהוא סמל סטטוס מצויין המעיד על טעמו המחוכם והיצירתי של מי שבחר בהם.
לפני כשנתיים, סמואל, אופטמטריסט מבוקש, השיק קולקציית משקפיים ראשונה בעיצובו. הוא מעיד כי העובדה ששוק האופנה והעיצוב בארץ דל, הביאה אותו לפעול בעצמו מתוך רגישות לעשייה איכותית. בימים שבהם אופנה היא לעיתים קרובות זונה המסורסרת על ידי רשתות הענק וההמונים שמתמסרים אליהן, אפשר לראות את הבחירה שלו כהתעקשות של חייט מן הסוג ההולך ונעלם, על יצור אישי בהיקפים קטנים. אולי זו הסיבה שאי אפשר להוציא ממנו התחייבות לגבי קולקציות עתידיות, והוא פוסל על הסף רעיון של שיתוף פעולה עם חנויות אחרות.
בניגוד לאביו, שהיה מעצב משקפי מסכה אוונגארדיים עבור מעצב האופנה הפוטוריסטי הצרפתי פייר קארדן, סמואל בוחר לחקור דגמי רטרו קלאסיים. אחרי תשומת הלב התקשורתית שזכה לה - מסגרותיו המסיביות היו בעלי נוכחות עזה בנוף העמוס מסגרות מתכת דקיקות - הוא משיק בימים אלו קולקציה שנייה המכילה כעשרים וחמישה דגמים חדשים.
העיצובים של סמואל נעים בין שחזור מופגן של הקווים האסתטיים של מסגרות הקרן משנות ה-50, לזוויתיות והצורות רחבות המימדים שאפיינו את שנות ה-80. הוא מתעכב על הכנסת דיטיילים מקוריים כמו מוטות עבים במיוחד ועל שילובי צבעים לא מקובלים בין צהוב חלמוני לשחור, ירקרק או צהוב - כתום מנומר וקווים מעוגלים שתורמים למראה התזזיתי של הקולקציה. הקו הכללי נע בין מסגרות מרובעות יותר לדוגמאות ענקיות שכל נערת פינגווין הייתה שוקלת בחיוב.
אבל האווירה הקלילה יותר לא הופכת את הקולקציה למתפשרת. לדגמי חצי המסגרת לדוגמא, יש מימד תיאטרלי של ממש ולאחרים תעוזה מרדנית מתריסה. גם אם הוא "מעצב לכולם", ברור כי המשקפיים שלו אינם מתאימים לכל אחד. הדרייב המופגן שלו לספק אלטרנטיבה לזרם המרכזי אולי מספק עיצובים נדירים באיכותם, אך גם מוביל לכמה מוגזמים המעוררים תהיות על יד קלה מידי בעריכה.
למרות שהוא אינו מודה בכך במפורש, אפשר לחשוד שהעיסוק הזה בדגמים היסטוריים הוא למעשה עיסוק חוזר בהיסטוריה הפרטית שלו, ששזורה בעסקי המשקפיים עוד ממלחמת העולם השנייה. תיבת העדשות של סבתו הניצבת באחת הויטרינות בחנות מרמזת על כך יותר מכל.
להשיג:
בדיזנגוף 17, תל אביב
מחירים:
משקפי ראייה: 700-2800 ש'
משקפי שמש: 700-2500 ש'
מסגרות קרן באפלו: 3200 ש'
צילומים: ראובן כהן
דוגמניות: דנה פרימן ,חן יאני ואלון רייצוק
