השיק מתחיל מלמעלה

אופנה, ובמיוחד ברגעים היצירתיים והיקרים שלה, נתפסת בארץ (היום יותר מתמיד) כמותרות, שהצריכה שלהם מלווה ברגשות אשם או נכנסת למשבצת של אי מוסריות. ולראייה - מספיק לקרוא את הטוקבקים המלווים כל כתבה שעוסקת באופנה עילית או אופנת מעצבים, כדי להמחיש את מידת התוקפנות שמגלים בארץ כלפי מראה חיצוני אקסולסיבי.

וכך, בעוד שלרבים נראה לגיטימי להוציא מאות דולרים על גאדג'טים מיותרים, להשקיע את אותו סכום על פריט שיש בו הברקה עיצובית, נתפס כמשהו שיש בו מן השיגעון.

אבל כל הכללים האלה אינם חלים על תחום משקפי השמש, שנהנים ממעמד מיוחד בתרבות הצריכה המקומית ונהנים מסלחנות, שהופכת הוצאה שמתחילה באלף שקלים להגיונית. לפי קובי צובל מחברת "שטוייר", המייבאת משקפיים של מעצבי-על ומותגים, משקפיים נתפסים בתודעה כתכשיט על הפנים, כזה 'שעושה' את ההופעה, והם לרוב זולים יותר מאקססוריז אחרים שמציעים מותגי העל, כמו נעליים או תיקים.

אישה שמתקשה לממן תיק של לואי ויטון או נעליים של פראדה, יכולה ליהנות מהילת העיצוב העונתי, על ידי רכישת משקפיים. היא תוכל להמשיך לקנות את הבגדים שלה בזארה או קסטרו, אבל לפחות תחזיק זוג משקפיים נחשב.

הטרנדים הצפויים בקיץ בתחום משקפי השמש, מגלים כמה מגמות גלובליות. הראשונה בהן כוללת עיצובי וינטג'. בדיור, למשל, יצרו רפליקה מעודכנת לדגם מקורי שלהם משנות ה-60, שמשתבץ יפה ברשימת הדגמים המצטיינים העונה, וחבל שדגמים אחרים בקולקציה לא זכו לאותו חסד עיצובי. גם בית האופנה הצרפתי בלנסיאגה משיק בימים אלו קולקציית משקפי שמש המשחזרת את רוח עיצובי העבר של המותג, כמו למשל דגם בוורוד-פטל מעושן, עם עדשות גדולות ומדורגות, שאולי לא מדבר באותה שפה עיצובית של הקולקציה הכללית של המותג, אבל בעל יופי כובש.

במקביל למגמת הווינטג', הולך ומצטמצם מינון הסמלים על המשקפיים. הנובורישים לא צריכים להדיר שינה מעיניהם, הלוגו עדיין נמצא שם, אבל בהחלט מורגשת פנייה אל סגנון מתוחכם יותר, שבהתאמה גם מפחית את השילוב של אבנים מזויפות וזולות. למעט העיצובים של ולנטינו וג'יאנפרנקו פרה, שלא מוכנים להניח לסגנון ההמוני ומטופש, הפגינו האחרים איפוק ראוי לשבח.

חובבי דגם "הויי פרר" של ריי באן ("האחים בלוז"), ישמחו לשמוע שהוא עדיין אופנתי ומופיע בהיצע גדול. קשה למצוא לייבל שלא יצר גרסה כלשהי לעיצוב המקורי והוא ימשיך להיות רלוונטי עבור המיינסטרים, שמפגר באופן טבעי אחרי החלוצים, גם העונה.

לצד קולקציות נגישות ולפעמים גם פחות מעניינות, הבלתי מסחרי מוכיח את עצמו שוב. הדגם שעיצב מארק ג'ייקובס בהשראת מדונה, למשל, הוא מעניין במיוחד ובולט בעיצובו הקשה ופרונט ישר לחלוטין. אמנם מדובר בדגם שמתאים לטעם אופנתי ספציפי, אבל סביר להניח שבעזרת ההילה האופפת אותו ויחסי הציבור המלווים אותו, הוא יהפוך להצלחה היסטרית.

עוד קולקציה קטנה שיכולה להציע אלטרנטיבה לטראש, היא זו של המעצב אלסנדרו דל'אקווה. צבעים כמו כחול עמוק או NUDE, גורמים לו לבלוט מעל השאר.

בלנסיאגה: החל מ-2400 ש'
מרק ג'ייקובס: החל מ-1000 ש'
דיור: החל מ-1100 ש'
אלסנדו דל'אקווה: החל מ-1000 ש'
ג'יאפרנקו פרה: החל מ-900 ש'
ולנטינו: החל מ-900 ש'