בין אם אתם מאלה שסבורים שדורין פרנקפורט לא משנה גזרות כבר שנים ושהבגדים שלה מתאימים למורות בתיכון, ובין אם אתם אוהבים את הקולקציות של המעצבת שכוללות לרוב גם פריטים שווים עם טוויסט, על היצירתיות של פרנקפורט בהצגת הקולקציות, אי אפשר להתווכח.
פרנקפורט משיקה קטלוג וידאו חדש, ומזכירה שוב לצופים בו שהיא הקדימה את זמנה בתחום הזה, שתופס תאוצה בקרב המעצבים הישראליים בתקופה האחרונה. "ב-1987 השקתי את וידאו האופנה הראשון שלי. היה נראה לי אז שהדרך הנכונה היא להציג את הבגד בתלת מימד, עם התזוזה שלו, כשהוא מקושר למקום ולעשייה, ולא בצילום אופנה בלבד. זה היה אחד הפלופים הגדולים בקריירה שלי. אף אחד לא ראה את זה וזה הלך ישר לפח".
אבל היא לא התייאשה. "מאז אני כל כמה שנים אומרת - אולי עכשיו זה הזמן, ובאמת כל כמה שנים עשיתי קטלוג וידאו". היא המשיכה להפיק קליפים אופנתיים ב-89, 94, 98, 99, 2000, 2003 "ופתאום ב-2005 אנשים ראו את זה. זה היה עם המוזיקה של 'היהלומים', שכולם אהבו ואמרתי לעצמי, מסכנים כל האנשים שעבדו איתי קודם".
כך היא ממשיכה להקרין את הקולקציות באולמות קולנוע והפעם היא מנהלת רומן עם תל אביב. ייאמר לזכותה שלעומת כל הנרתמים לחגיגות המאה של תל אביב (שאפילו היוותה את ההשראה לקולקציית הקיץ של קסטרו), היא כבר מזמן מעצבת ומייצרת את הקולקציות שלה במפעל קטן הממוקם בעיר, גם בזמנים בהם תל אביב מרגישה קצת פחות חגיגית.
בקטלוג הווידאו, נראות שתי דוגמניות, אביה בן דוד וגליה מלטסטה, מטיילות בחדרי מדרגות ובמבואות של בניינים תל אביבים מוכרים, שתל אביביים מזהים בקלות. פרנקפורט הגתה את הקונספט, אחרי שנברה במאות תצלומי משפחה ישנים, שרובם צולמו על ידי סבה, ישראל ביתאלי במאה הקודמת. "סבי צילם מאות רגעים משפחתיים קסומים במרפסות פתוחות וחדרי מדרגות מוארים, שלא הסגירו את תנאי החיים האמיתיים, שהיו צפופים ודלים וטמנו היסטוריה סבוכה של מצוקות ומלחמות. המצלמה של סבא הצליחה ללכוד דווקא את האופטימיות והסגנון המיוחד לימים ההם, ולשקף אותם בתוך הדימויים שהנציח ברחבי העיר".
אבל הבית ברמת גן
למרות האהבה הגדולה לעיר, השאירה פרנקפורט את השורשים מאחור והיא מתגוררת היום ברמת גן. "יש לי הרבה ילדים בבית, דירה בת"א אני לא יכולה להרשות לעצמי. ת"א לא בליגה שלי עדיין למגורים, אבל יקר לגור בכל עיר גדולה ואני לא כועסת עליה, עדיין היא מספקת פרנסה".
"אני אוהבת בה הכל. את יום שישי אחה"צ, את הים, חיי התרבות ואת זה שכולם אומרים 'כולם חיים פה בבתי קפה, הבועה תל אביבית'. אנשים חיים בבתי קפה כי הבתים שלהם כל כך קטנים שהם לא יכולים לארח בהם. אף אחד לא מבין עד כמה זו עיר שורדת, ייחודית, עד כמה היא מקבצת פריפריות. משונה לי שכל הזמן משתלחים בה. ומשתלחים בה כי היא לא עונה. היא מקבלת את זה, היא גם לא קיטרה כשהיו בה פיגועים. מסתורית וגאוותנית העיר שלי. היא לא עיר קנאית ועל כך אני אוהבת אותה".
הצילומים לקטלוג נערכו במקומות כמו שד' רוטשילד, מרכז סוזן דלל, המשכן לאמנויות הבמה ובמרכזי קניות, "בשעות הקסומות של הבוקר, אז ת"א הכי יפה ונקייה", אומרת פרנקפורט. "התמהיל של הבגדים הוא אורבני ים תיכוני. ההשראה לבדים היא מהצילומים הישנים, יש המון בגדים מפוספסים, לוק ספורטיבי שלבשו אז לחוף הים, שמלות לבנות ומכנסי 7/8, בהשראה של צילומים של בתי קפה ובעיר מהמאה הקודמת".
"בקטלוג מאוד משתקף הויז'ואל שאתה מציג. אני חושבת שהרבה פעמים המעצב מאבד את הכתב יד שלו בפילטר הזה של 'צריך להיות מסחרי', בדרך של היחצ והפרסום והחשיבה העסקית והניסיון להגיע לקהל רחב מאוד. אבל לי אין חשיבה כזו כשאני עושה קמפיין. זה לא מנותק ולא מנסה להגיד משהו שאנחנו לא. אני מנסה לשמור את כתב היד שלי לטוב ולרע. יש הרבה אנשים שזה לא מדבר אליהם.
"חשוב גם להתעקש על דרך, למרות דחיה וכשלון, לא הפסקתי לעשות קטלוג וידאו. פה ממש התעקשתי. יש לי אתר אינטרנט מ-1999 והורדתי מהאתר את ארכיון קבצי הווידאו כי לא היו כניסות לקליפים. אנשים לא ראו את זה. יכול להיות שעכשיו אחזיר אותם. אולי ליוטיוב, שישוטטו קצת ברשת".
צילום וידאו: מיקי קרצמן
דוגמניות: אביה בן -דוד, גליה מלטסטה
סטיילינג: מעיין גולדמן
איפור, שיער ובימוי תנועה: נמרוד פלד
פסקול: מילים ולחן: גבי אבודרהם "Charlie Megira"