ביקור אצל ליידי

גרטרוד זינגר, דוברת 8 שפות, חיתה עם צוענים ולא יוצאת לסופר בלי התיק הנכון וצעיף משי. גיבורה אורחת ב"סבתא שיק"

גלי רבינק
25/02/2009

בשבוע שעבר התוודעתי לתוכנת מחשב שמשקללת את אורך חייך ובסוף פולטת תחזית לאקונית המבשרת לך עד איזה גיל תחייה. בהתחלה שמחתי שהפילאטיס והקינואה עשו את שלהם, ואם אתמיד ולא אחצה באלכסון את הכביש, אחיה עד גיל 99,
אבל אז החשש התחיל להתגנב לליבי.

אם היום אני מכנה את עצמי "קומפקטית וקוקטית" עד גיל 99 תתכווץ קומתי ולא אוכל עוד להסוות זאת בסמנטיקה מחמיאה, אהיה פשוט גמדה. ואם המצב יחמיר, בן זוגי האנליטי שהתוכנה צופה לו אריכות ימים עד גיל 105, ייאלץ להושיט את ידו ולעזור לי לטפס לכיס חולצתו וביחד נצעד בשדרות בן ציון לעבר השקיעה.

גרטרוד זינגר, בת ה-85, מפריחה טבעות עשן בפניהן של תוכנות מחשב עם יומרה וחובבי חדרי כושר. "אני מעשנת מגיל 13 וחצי, שתיים וחצי קופסאות ליום ושותה 8 כוסות קפה, ובינתיים אני פה ומתכננת להישאר עוד קצת", היא מחייכת חיוך ממזרי.

עוד בוואלה!

תסמכו עליו: חומוס סלק משוגע (ומטמטם) של עומר מילר

וואלה! אוכל בשיתוף יכין

גרטרוד היא גרסת הארד קור של ניני ת'רדגוד, הקשישה החביבה, מ"עגבניות ירוקות מטוגנות". יש לה אין ספור סיפורים מחייה שמשאירים אותך פעור פה, צוחק או מזיל דמעה, ובכל פעם היא מצליחה להדהים עם משפטים כמו "סיפרתי לך על השנה וחצי שחייתי עם חבורת צוענים בהרים?" אה...לא, כי זה סיפור מצוין", אומרת ותוחבת עוד סיגריה לפה.

היא דוברת 8 שפות והספיקה להניח את כף רגלה הקטנה על מרבית כדור הארץ (הודו, אלסקה, סין, אוסטרליה, דרום אמריקה והרשימה עוד ארוכה) ולא תתפסו אותה, גם אם רק קפצה עם טניה המטפלת לסופר, בלי התיק הנכון, צעיף משי דק על הצוואר וציפורניים ארוכות משוכות בלק אדום.

חולשה אופנתית:

"כשהייתי צעירה לא נשמע כדבר הזה שליידי תצא לרחוב כשהיא לא מצוידת בכובע וכפפות. אז עם כובע אני כבר לא הולכת. אבל, כשאני נפגשת עם חברות לקפה או בדרכי לקונצרט או הצגה אלבש כפפות עדינות. ויש לי גם כפפות קלילות לקיץ, שהן שקופות עם נקודות עליהן".




.

טיפ אופנתי:

"כשאת לובשת שמלה יפה ונשית, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, באיקססורה, והכי חשוב לדעתי שהחגורה, הנעליים והתיק יהיו באותו הצבע"







.

צ'קלקה - אם תלבשי יבוא שוטר (אופנה):

"לפנטז ולדמיין זה סקסי, אז תלבשי מה שמגרה את הדמיון ולא מה שלא משאיר שום מקום לדמיון. בתחילת שנות החמישים הייתי בהופעה במולן רוז' בפריז, בזמן שהנערות הערומות פיזזו כולם המשיכו לאכול ומדי פעם העיפו מבט. אבל כשעלתה לבמה הכוכבת עטופה בצעיפים וכל פעם הסירה אחד כולם נעצו בה עיניים מהופנטות".

ההיסטוריה פולשת לארון הפרטי:

בתמונה הזו משנת 42' אני נערה צעירה כבת 17. המחזר שלי בא לקחת אותי לנשף ואני עמדתי מול ארון עמוס בגדים ואמרתי "אין לי מה ללבוש" ואז אמרתי ל ו"תגיד מספר" והוא אמר 13. דפדפתי בין השמלות בארון ועצרתי במספר 13 וזו השמלה שלבשתי בתמונה, שמלת קטיפה שחורה. ברקע בשידורי הרדיו שמענו על התקדמות הגרמנים. והיום הזה זכור לי כיום אחרון של שפיות, שבו עדיין הייתי נערה מבית עשיר מאוד שעומדת מול הארון ואין לה מה ללבוש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully