מלכה מאירסדורף (32), ישראלית לשעבר יושבת בניו יורק ומוכרת לקניינים החשובים את ישראל בתור זירה אופנתית חמה ושיקית במיוחד. היא כבר הכניסה את נעמה בצלאל ואת המותג הישראלי "בירנצוויג" ל Coterie שוק האופנה שמתקיים שבוע אחרי שבוע האופנה בניו יורק ובזכותה מהמגזין "Alore" צילמו עכשיו להפקה, תיק של המותג הישראלי "פיינשמייקר" וממגזין Glamour צילמו תיק של המותג הישראלי Tess.
"אני עושה הרבה עבודת רגליים כדי שיכירו את המותגים הישראלים", מלכה מספרת בשיחת טלפון מארה"ב. "אני מוכרת לחנויות בוטיק בכל רחבי ארה"ב וקנדה ועובדת קשה כדי שהתקשורת פה תהיה מודעת למעצבים מישראל. כדי שזה יקרה, אני מנחה את המעצבים שעובדים איתי, איך להתאים את עצמם לשוק האמריקאי שהוא ענק ויש בו תחרות עצומה. יש סגנונות שאולי מתאימים בארץ, אבל כאן הם לא ימכרו".
מאירסדורף, ילידת שיקגו עלתה ארצה בגיל שלוש, שירתה בצה"ל, למדה קולנוע ובסיום הלימודים השתלבה כסטייליסטית בתעשייה הקולנוע והטלוויזיה. לפני כשבע שנים היא עברה לניו יורק.
בהתחלה עבדה מאירסדורף כמנהלת יחסי הציבור של Joseph - מותג לייף-סטייל בריטי שלו חנויות ברחבי העולם. מאוחר יותר היא עברה לנהל שואו-רום בניו יורק שעסק בייבוא של בגדי מעצבים אירופאים. אז החלה מנקרת בה התחושה שמעצבים ישראלים יכולים להשתלב בשוק האמריקאי. אחרי שצברה ניסיון, היא החליטה לפתוח חברה משל עצמה ולעסוק בייבוא של מעצבים ישראלים ולעזור להם לחדור ולהשתלב בשוק האמריקאי והקנדי. לחברה שלה קוראים milk and honey imports והחזון העסקי והאופנתי הוא ציוני בהתאם.
הלקוחות מודעים לעובדה שאת מקדמת ספציפית עיצוב ישראלי?
"הם מודעים לעובדה שזה עיצוב ישראלי אבל זה לא מה שגורם לאנשים לקנות או לא. בוחרים בפריטים בגלל העיצוב, שמדבר בעד עצמו ולא בגלל שזה מישראל".
מה הולך טוב בארץ ולא יאהבו בארה"ב ובקנדה?
"גזרות נמוכות לא אהודות כאן בכלל. מה שיותר חשוב לאמריקאיות זו האיכות. בארץ, הסגנון הוא יותר אירופאי עם נטייה לאוונגרד והאמריקאיות מעדיפות דברים יותר קלאסיים שהדגש הוא על איכות. גם החומרים שונים. בארץ יעבדו הרבה עם ג'רזי ופה צריך בדים יותר חמים לחורף".
מה מאפיין את העיצוב הישראלי וגורם לו לבלוט?
"עיצוב ישראלי הוא רב כישרון, למעצבים בארץ יש כל כך הרבה מקורות השראה והם יוצרים דברים עם המון דמיון ושילובים ייחודיים. כשזה מגיע עם תפירת עלית זה שילוב מנצח. אבל כרגע רוב המעצבים בארץ עוד לא ממש שולטים בנושא של האיכות".
מה את ממליצה למעצבים ישראלים שרוצים לפרוץ לשוק האמריקאי?
"צריך לדעת שבגלל שיש תחרות עצומה זה לוקח זמן וחייבים להתמיד בין שלוש לארבע עונות רק כדי שיתחילו לזהות את השם שלך. יש הרבה מעצבים שמוציאים קולקציה אחת ואז נעלמים. מעצב צריך לקחת בחשבון שבעונה הראשונה רוב הסיכויים שהוא יצא בהפסדים".
איך הולך למעצבים הישראלים שעובדים איתך?
אני עובדת בין היתר עם שני שווקים מאוד גדולים : Accessories The Show שהוא שוק אקססוריז ענקי והטרייד שואו Coterie שמתקיים שבוע אחרי שבוע האופנה בניו יורק ומאוד קשה להתקבל אליו. לשמחתי נעמה בצלאל והמותג "בירנצוויג" שאני עובדת איתם, התקבלו.
"זה מקום שחשוב להיות בו כדאי שידעו שאתה חלק מן התעשייה. הנוכחות שם באמת משמעותית. הנה למשל ממגזין "Alore" לקחו עכשיו תיק של "פיינשמייקר" לצילומי הפקה וממגזין "Glamour" לקחו תיק של Tess. על "בירנצוויג" כתבו ב -"Nylon Magazine". הכול כאן רץ נורא מהר מכינים את הכול חצי שנה מראש אז כל הזמן צריך להיות מוכנים וערוכים קדימה."
איזה עתיד את צופה להשתלבות של המותגים הישראלים בארה"ב?
"כרגע המצב די גרוע בשוק האופנה וזה לא משנה מאיפה אתה. מה שחשוב לי זה להמשיך הלאה וכמו כולם רק לעבור את המיתון הזה. החזון שלי הוא לעבוד רק עם ישראלים, יכול להיות אבל שאני קצת נאיבית".