כשיוסף אומר ש"הלקוחות שלי הכי יפות", קשה להחליט אם הוא מחלק מחמאה להן או מחמאה לעצמו. פרץ מדבר על הרוכשות ועל העיצובים שלו בהתלהבות תזזיתית ולא מפחד להדגיש, באופן יוצא דופן, שהוא לחלוטין לא מעצב לכל אחת. "כבר קרה לי לא פעם", הוא מספר, "שנכנסו הנה נשים בגלל שהן מכירות אותי מהתקשורת, והתאכזבו לגלות שמה שיש כאן הוא לא בשבילן".
בחודש הבא הוא מציין עשור לעשייה האופנתית שלו. מהרגע הראשון כבר היה ברור שהוא מעיר לחיים את משבצת ה"מעצב-סלב". הסוציאליות שלו, המרץ והביטחון גרמו לכך שפרץ הפך לאחד ממעצבי האופנה המוכרים והמורגשים בישראל.
הוא השתתף בריאליטי "הדוגמניות", עיצב ליין בחתימתו ל"משביר לצרכן", פתח חנות בקריית שמונה בשם הסנטימנטים לעיר הולדתו וחנות עודפים בתל אביב והרים תצוגת אופנה גותית, גדולה בשם "עורבים", אחרי שחווה אסון משפחתי שהשפיע עליו עמוקות. שיתוף הפעולה החדש והמעניין שלו הוא עם רשת "מקס ברנר". פרץ מעצב אקססוריז למותג, שעתידים להימכר גם בסניפי מנהטן.
הוא לא מתנצל על דבר ואין לו בעיה עם שיתופי פעלה מסחריים. מבחינתו אנשים יכולים לדבר, אבל הפרויקטים האלו ושיתופי הפעולה השאירו אותו עסוק ובלב תשומת הלב של התעשייה.
קולקציית הקיץ החדשה שלו מציגה פן קצת יותר עליז מהרגיל. הבחירה לצלם את הבגדים על זמרת הפופ הטרייה, אמילי קרפל, מרגישה כמו הדבר הנכון. סיפור ההשראות של העונה קיבל את הכותרת "אמזונות", אבל לא בטוח שהיא משקפת נאמנה את אורגיית הצבעים והבדים הנשפכים של התוצר המוגמר. אולי, אם הכוונה הייתה לנשים לוחמות, שרוקדות לצלילי "קאלצ'ר קלאב".
יוסף מציג עכשיו התפוצצות צבעונית של שמלות בטורקיז בוהק וקוראל עם שרוולים בלוניים ופרנז'ים בצביעת דג'רדה, שתנועתם מהפנטת. ואוברולים מבדי כותנה רכים ובהירים, בעלי צללית מעט אמורפית, שיש בהם קצב של מכונת תופים. עניין האמזונות גם משתקף לכאורה בעליונית בעלת כתפייה אחת מודגשת בכדורי צמר צפופים, או גופיות מגובבות נוצות ואבנים.
בכמה מקומות מינון הדיטיילים, כמו קולר עשוי ניטים זהובים או פיסות תחרה, הופך את הקו הדק המפריד בין טראשי ל'ארטי', לדק אף יותר. לזכותו של יוסף אפשר לומר בהקשר הזה, שבהגזמה ובטוטאליות כנראה טמון הסוד, זה הדבר שהופך את המיניות הנשית של הקולקציה למוחצנת, פלרטטנית ועם סקס אפיל חסר סאב-טקסט.
"יש לי עוד הרבה נישות שאני רוצה לחקור", הוא עונה לשאלה האם נשארו לו עוד חלומות אחרי ארבע חנויות, קו ראשי, קו קז'ואל והיסטוריה של שיתופי פעולה. הוא מתכנן לפתוח סניף בניו יורק, ובמקביל הוא מספר על התפתחות בקטגוריות מקומיות. תיקים ועיצוב לילדים הם חלק מהדברים שהוא זורק לאוויר, אבל מדגיש שקודם ירצה לפתוח קו גברים. אופיו של הקו העתידי, שאינו אפילו בתחילת העשייה, יהיה רפוי יותר ומושפע מאופנת רחוב. עיצוב לחתנים נענה בלא מוחלט. "אני? אני אעצב למתגרשים".
מחירים: 800-3,500 שקלים, מכנסיים: 500-800 שקלים, חולצות: 400-1,400 שקלים, שמלות כלה:5,000-12,000 שקלים.
יוסף, דיזנגוף 213, תל אביב; שנקין 35, תל אביב; רוטשילד 67, ראשל"צ.
צילומים: דודי חסון.
