וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פסים ונקודות בקו החוף

גלי רבינק

4.5.2009 / 19:19

להדס הול נמאס לראות בנות חמש לבושות כמו דיוות. לפרויקט חגיגות ה-100 של ת"א, היא תורמת שמלת מלחים משנות ה-20

לכבוד חגיגות המאה של תל אביב יזמה חברת "קרינולינה" בשיתוף מנהלת המאה ועיריית תל אביב פרוייקט ובחרה 100 מעצבים שיעצבו פריט במיוחד לעיר החוגגת. צוות השופטים מנה את היסטוריונית האופנה וראש החוג לעיצוב אופנה שעבר בשנקר איילה רז, עיתונאית האופנה המיתולוגית של "ידיעות אחרונות"-נורית בת יער ורן שבני, ראש המחלקה לעיצוב אופנה המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה.

המעצבת

הדס הול (40) מעידה על עצמה שתמיד תפרה ויצרה אופנה, למרות שמעולם לא רכשה השכלה ממוסדת בתחום. לפני 3 שנים הקימה את המותג "מותק" והחלה לעצב בגדים לילדות "כי נמאס לי לראות ילדות בנות חמש שמולבשות כמו דיוות ולא כמו ילדות. רציתי ליצור בגדים שהם מותק. קולים,צבעוניים וחמודים". את ההשראה שאבה מהילדות שלה, משמלות שסבתה ז"ל הייתה תופרת לה ומאופנת הרחוב היפנית.

מה תל אביבי בפריט שעיצבת?

"ההשראה שלי הייתה חוף הים בתל אביב בשנות העשרים. עיצבתי חולצה נאיבית ומתנופפת לילדה בלוק של תלבושת ימאי נוסטלגית. אבזמי הבקליט המהווים חלק מהחולצה, הם וינטג' אמיתי, מצאתי אותם בחנות לכפתורים לפני שנים רבות וכאגרנית חובבת שמעטס שמרתי אותם עד היום באחת המגירות."

ותק בתל אביב

"אפס. מאז ילדותי אני מתגוררת בכפר אז"ר. אבל, סבי וסבתי היו תל אביבים והמשרד של אבי היה בלבונטין, כך שאת מרבית החופש הגדול בליתי בדרום ת"א. ועד היום דרום העיר מרגיש לי כמו הבית השני שלי."

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

שישי בבוקר, יום יפה

"אני מתחילה את הבוקר ביוגה ואז גוררת את חברתי הטובה, יעל פינקלשטיין, (מהמותג התיקים "פיינשמקר") לארוחת שחיתות."

חנות אופנה אהובה

"טופשופ, בזכות המגניבות בריטית."

צריכת קפאין

"בקפה מיכל. שהוא מתוק,נעים ושקט."

צריכת פחמימות

"ב'רונימוטי' ברמת החייל, מסעדה שהיא מובלעת איטלקית בתוך ים של בנייני היי טק מתכתיים."

תל אביבי שאני מעריכה

"דוד של אבי, ירושלים סגל, זכרונו לברכה. תל אביב הייתה חלק ממנו ומעשייה שלו. הוא היה מתרגם ומפיץ סרטים. והתחיל לעסוק בתרגום באופן מקצועי, לאחר שהיה מתרגם בלחש לאשתו את השקופיות מצרפתית לעברית, בראינוע עדן בת"א. לבקשת הצופים מסביב הוא החל לתרגם בקול רם ואחרי שבשלב מסוים מצא את עצמו צועק את התרגום, הוא החליט לבצע את התרגום בכתב.

בסוף שנות העשרים הוא הקים עם נתן אקסלרוד סטודיו לצילום בשם "מולדת", שהפיק סרטי תעודה (הקרנבלים והעדלאידעות של תל אביב) וסרטי פרסומת. הכתובת שפתחה את רוב הסרטים שהוקרנו בישראל עד שנות השמונים "תרגום: ירושלים סגל (תל אביב)" הפכה להיות הסמל המסחרי שלו ולספרו האוטוביוגרפי הוא קרא "ירושלים בת"א."

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully