מתענוגות השוליים האינטלקטואלים

רבים רואים את סצנת האופנה האלטרנטיבית בברלין כאחת שמציעה וואריאציות ביזאריות של פאנק במקרה הטוב או לבוש עור פטישיסטי במקרה הטוב יותר. זוהי הנחה מוטעית מן היסוד. מבעד לבליל של יוצרים ברלינאים צעירים ומוכשרים בולטים לאחרונה שניים, שחורכים את בלוגי אופנת השוליים ברחבי הרשת.

הלייבל "Julia and Ben", הקרוי על שם המעצבים שמאחוריו, מצליח בשלושת העונות האחרונות ליצור קולקציות עם וויב אקצנטרי, אנדרוגיני ומרדני. הכי רחוק מדולצ'ה וגבאנה.

גם אם היצירה שלהם מאורגנת ומאוזנת, הם נכנסים באופן טבעי לקטגוריות של אופנת שוליים אינטלקטואלית. הצבעים השולטים אצלהם הם שחור, אפור וצבעי פודרה עדינים וכל קולקציה מקבלת כותרת כמעט פואטית, שאמורה לתחום את הלך הרוח של הבגדים, כמו Beauty is my boy.

הגזרות אצלהם מקוריות ומשתנות בפראות ובאופן כללי רואים השתקפות מעודנת של הניינטיז. בחודשים האחרונים ג'וליה ובן פתחו בוטיק בשם JB space, באיזור ה"מיטה" בברלין, שיש הרואים בו הגרסה הקוצנית למארה הפריזאי.

"סיימנו את הלימודים ב- ESMOD, בית הספר לאופנה בברלין. זמן קצר אחרי שנפגשנו זה היה ברור שאנחנו רוצים ליצור משהו ביחד. הצלחנו להשתלט על איזה חדר אחורי של גלריה ב"מיטה", ששימש לנו כסטודיו. לא היינו צריכים לשלם שכר דירה וככה התחלנו לעבוד. בהתחלה זה היה קצת כאוטי, אבל בשלושת העונות האחרונות, הצלחנו ליצור קולקציות "אמיתיות" ולהציג אותן בתערוכות אופנה בפריז".

"בסך הכל רצינו לעשות את האופנה שלנו. אם אנחנו לא תופרים או יוצרים גזרות יותר משבוע, שנינו מרגישים שחסר לנו משהו".

"אנחנו פשוט לוקחים את האינסטינקטים שלנו והרגשות שלנו וכאילו מנפחים אותם. מנסים פשוט לא לאבד את האיזון בין האמנות לפרקטיות".

"אם אתה מכיר מישהו שמעוניין, אתה מוזמן להעביר לו את הפרטים שלנו. וברצינות, ברור שאנחנו רוצים לגדול. בנקודה הזו יש עוד כל כך הרבה דברים שאנחנו רוצים לעשות, ליצור, לנסות. אולי זה יהיה קל יותר עם חברה גדולה שתעמוד מאחורינו".

"בגדים אנדרוגיניים הם בהחלט נושא חוזר אצלנו. אבל גם אם הפריטים נראים אנדרוגיניים, האדם הלובש אותם קובע את המגדר שלהם. אנחנו לא רוצים שהגברים והנשים שלנו יראו אותו הדבר, אבל הם בטוח יכולים להרוויח אחד מהשני. הכל תלוי באיך לובשים מה. לאנשים רבים יש חוקים כאלו בתוך הראש, ולפעמים הם יכולים לפספס את המעיל המושלם בשבילם רק בגלל שהם אפילו לא מנסים אותו. אנחנו חושבים שאופנה היא ניסיונות – לא משנה איזה מגדר או מין יש לך".

"הכותרות הן כמו רגש מסויים שמוביל את הקולקציה. הרבה פעמים אנחנו לא מקבלים השראה מצבע, אמן או סרט מוגדרים. אנחנו רואים את עצמנו כמעט כמו מספרי סיפורים. עבורנו, זה כמו לבנות קשר לעולם שסובב אותנו".

"לחלוטין למקום טוב יותר. אנחנו אופטימיים, במיוחד כשיש מעצבים שעושים משהו חדש חוץ מלהחיות בפעם המאה את האייטיז או הסבנטיז. באופן אישי, היו זמנים שפשוט לא ידענו מה ללבוש. היינו עוברים על הפקות אופנה, על בלוגים, ולא מוצאים שום דבר שהיינו רוצים ללבוש. אבל לאחרונה נראה שיש המון תשוקות חדשות שם בחוץ. אז כן, העתיד יראה יותר טוב. מקווים בכל אופן".

בתמונה הראשית: ג'וליה ובן.