פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ישבנים בורחים משמש

      גדעון אוברזון חושב שחוטיני מחמיא יותר לטוסיק גדול ומאשים בנוכחות הדלה של החוטיני על החופים פה, את הישראלי עם הפה הגדול

      בחופי הארץ כמעט ולא נראות נשים בביקיני חוטיני.
      גדעון אוברזון, מעצב בגדי הים, לא כלל בקולקציית בגדי הים הקיץ, חלק תחתון חוטיני, והוא מסביר זאת כך: "כשגרנריך המציא את חוטיני ובגד הים ללא החלק העליון זו הייתה אמירה חברתית- פמיניסטית, משחררת. היום, כבר אין צורך באמירה הזו.

      "המראה השולט היום בעולם האופנה הוא יותר נערי וספורטיבי ופחות סקסי, וחוטיני משדר סקס. בקולקציה שלי ל-2009-2010 משתקפת הסגידה של האנשים לבריאות וספורט. בעבר עיצבתי חלק תחתון לביקיני שניתן היה להסיר אותו ומתחתיו בבד זהה, היה חוטיני, למען שיזוף יפה. זה היה אייטם אופנתי אבל מעטות הישראליות שלובשות חוטיני בחוף.

      "באופן אישי אני חושב שכל אחת עם תחת מוצק וללא צלוליטיס יכולה ללבוש חוטיני בים. דווקא לישבן גדול, מוצק ובשרני מראה החוטיני מחמיא יותר מאשר לישבן גרום. אבל חוסר האינטימיות בארץ והחופשיות בה הגבר הישראלי אומר את דעתו מביאה לכך שנשים נמנעות ומעדיפות בגדי ים סולידיים יותר."

      בעיית גבולות

      ד"ר שושנה מרזל, חוקרת אופנה ומרצה בבצלאל ובר אילן, מוסיפה "לכל תרבות יש את הגבולות שלה בנוגע לאיברים מוצנעים. באזור גרמניה וסקנדינביה מקובל להשתזף טופלס או בחוטיני, והחברה לא רואה בזה דבר מיני או בוטה.

      "בברזיל, ששם יש מודעות גבוהה לטיפוח הגוף וזו המדינה שבה נעשים הכי הרבה ניתוחים פלסטיים קוסמטיים, בהתאמה גם בחוף הים מרבית הנשים לבושות בחוטיני קטנטנים. בישראל זה לא נהוג לחשוף את הישבן, למרות שמחשוף בחזה ומכנסיים קצרצרים הם דברים מקובלים. זה תפיסה קולקטיבית תרבותית שייתכן והיא נובעת מכך שמדובר במדינה קטנה והתחושה היא שכולם מכירים את כולם.

      "ניתן לראות כי גם באירופה, החוטיני החל להופיע בשנות השבעים בעיקר בחופי דרום צרפת, באזור הריביירה הצרפתית, אזורי תיירות שמהווים אקס טרטוריה. כשאתה בחופשה, אתה משוחרר ואנונימי ולא חושש שתיתקל בחבר'ה מהצופים. ייתכן כי בשנים הקרובות גם בישראל העין תתרגל לראות בגדי ים חוטיני וזה יראה לנו טבעי ".