5 שנים אחרי שפתחה מאיה נגרי חנות ראשונה ברשפון, היא נועלת אותה, לטובת מתחם גדול יותר, מרשים יותר ויש יקבעו אף מתיימר יותר, גם כן ברשפון.
בסוף השבוע האחרון, השיקה נגרי גלריה לאופנה העונה לכינוי "ארט-פיוז'ן". הכוונה לדבריה היא ליצור חלל שישלב בין העיצובים שלה לבין עבודות של אמנים ישראלים צעירים, ובמקביל לארח קולקציות מתחלפות של מעצבי אופנה אוונגרדים מחו"ל. מפגש שהיא רואה בו, בין הארטיסיטי לסטייליסטי.
שיתוף הפעולה הראשון שפותח את המתחם החדש, נעשה עם המעצב היפני היקורו קטנו והאמנית נועה יפה. מתוך המותג של קטנו, הקרוי Share Spirit, יובאו מספר פריטים שחלקם עשויים מבדי במבוק, הנשענים על אתניות לא מוגדרת, מראה רומנטי נושן וקצוות פרומים. וסט ארוך בצבעי אדמה, חצאית ארוכה מבד קרפ אפור או שמלה רכה בוורוד מעושן, עתירה בהדפסים מעוגלים בלבן, הם פריטי המפתח של הקולקציה הקטנה הזו, שיש בה אפיל ראשוני, לא מעובד וקדמוני.
נועה יפה יצרה עבור הקולקציה, קטלוג הנשען על השפה העיצובית של פרטי המעצב. צילומים מעט שקופים, לעיתים קרובות מטושטשים וחסרי פוקוס, אמורים להעביר את רוח העיצובים. יפה רואה בבגדים מעין "רוחות" שאי אפשר לתפוס, ולכן הם רק נרמזים בתמונות, שלא עברו שום מניפולציה דיגיטלית של פוטושופ.
נאה גם כוונתה של נגרי למכור במקום גופיות העשויות בתפר אחד, במחיר של 30 שקלים, ולהשתמש ברווחים כדי לממן מלגות של סטודנטים לעיצוב ופרוייקטים נוספים אחרים. נגרי מציינת באופן מפורש שהכוונה העתידית היא להציג גם מעצבים מקומיים שהם פחות מוכרים או בתחילת דרכם.
אבל ההצהרות הגבוהות של אופנה מול אמנות, יחד עם הצורך של נגרי לצטט של המשורר והצייר הצרפתי ז'אן קוקטו, משאירות טעם קצת מלוח בפה. הפריטים הספורים מהקולקציה של קטנו מציגים פן של אופנה שאינה מוכרת בארץ (והעבודה של יפה מציגה היטב את הלך רוחם) ונראה שאין חיבור ממשי ביניהם לבגדיה של נגרי. צרור האמירות הגבוהות והניסיון האגרסיבי להבליט את העובדה "שכאן עושים אמנות", מרגיש קצת כמו תרגיל יח"צני, שאמור לפנות אל הקהל היאפי של נגרי. אמנות אמיתית הרי, לא סובלת כל כך הרבה מודעות עצמית.
עבודות האמנות של נוה יפה יוצגו עד ה-3 ביולי. כן מציע המתחם את הקולקציה של נגרי ופריטים (ממוספרים) של היקורו קטנו בטווח מחירים של 980-2,000 שקלים.
רחוב הרותם 2, רשפון.
