תתפשטי, אחותי

בתיבת הדואר האלקטרוני שלי נחתה הזמנה מאנה. "עלמותי!", נכתב שם", אתן מוזמנות למסיבה העלמות העירומות השנתית - מספר שלוש". כבר הייתי מתורגלת לנוהל ה-NAKED LADY PARTY או כמו שאנחנו מכנות אותו ביננו בטבעיות NLP. הוראות ההפעלה מעשיות למדי והן שולחות כל אחת מאיתנו לארון הפרטי שלה באופן כמעט מיידי: כל אחת אוספת, מכבסת ומגהצת את כל הבגדים מהם היא שואפת להפטר (חורים וכתמים לא יתקבלו). "שמלה ישנה של עלמה אחת היא אוצר עבור אחרת", כתבה אנה.

מהארון נשלפו מיד כל המכנסיים הלוחצים והחולצות ההדוקות, החצאיות הקצרות מדי והשמלות הישנות, הסוודר הישן של החבר לשעבר ששוכב שם כבר שנתיים והז'קט המעוצב מדי שאף פעם לא לבשתי, וכנראה גם לא אלבש. את שק האוצרות האופנתי הזה סחבה כל אחת מאיתנו יחד עם חברה אופנתית אחרת, (שעשתה בדיוק את אותו הדבר), לבית של אנה ביום שבת אביבי בפריז. סידרנו את הערמות לפי נושאים (מכנסיים, חולצות ארוכות, חולצות קצרות, שמלות, אביזרים) והתמקמנו בסלון.

על שמפניה וקיש סלמון התחלקנו לקבוצות של שלוש. בכל קבוצה היו עלמות בגבהים ובמידות שונות כדי שלא יהיו קונפליקטים על הבגדים. כל קבוצה קיבלה עשר דקות לבחור את הפריטים בהם חשקה נפשה ובתום הזמן המוקצב כל אחת מאיתנו "דיגמנה" אותם לחברותיה בסלון. אם החברות אישרו שאנחנו נראות נפלא, יכולנו לשמור על הבגדים. חזרנו על הריטואל הזה בקבוצות מאורגנות עד שכמעט כל הבגדים נלקחו.

אחת הרוויחה כפפות קטיפה שחורות של דיור, השניה שמלה אביבית סגולה ופרחונית, האחרת סדרת ג'ינסים חדשה, כשכל אחת מתפעלת מהאופן השונה בה נראים הבגדים הישנים והחביבים עליה, כשמישהי אחרת לובשת אותם. בסופו של אחר הצהריים הזה, כל אחת מאיתנו יצאה עם מלתחה מלאה ומגוונת, שלא עלתה לה אפילו יורו אחד. את השאריות שאף אחת לא רצתה, תרמנו לעמותות לנזקקים.

הרעיון הזה קיים כבר מספר שנים בארצות הברית ומסיבות דומות מתרחשות גם בתל אביב. אני מספרת על המסיבה לחברה שעובדת כסטייליסטית בשיקגו והיא מתקשרת אלי בסוף שבוע אחד ומפרטת על גרסת מסיבת העלמות העירומות שהיא ניהלה "פשוט התעקשתי שבנות יקחו את הבגדים שלי. לא יכולתי לראות אותם נשארים בערימה. התנהגתי כאילו אני בעבודה כשהלבשתי שם בנות. זה היה פשוט כיף".

1. דורית, חברה ישראלית, חזרה מהמסיבה מאוכזבת: "בנות הביאו בגדים עם חורים וכתמים ולא פירגנו אחת לשניה". זה מביא להגדיר כללים נוקשים יותר: אסור להביא בגדים בלתי לבישים וחשוב לשמור על אווירה לא תחרותית. אין טעם בהערות מרושעות, זו לא מטרת האירוע ולא עוזר לאף אחת.

2. כדאי להזמין עד עשר עלמות ולא יותר, אחרת נהיה בלגן. חשוב לוודא שיש שני חללים מאווררים ונוחים - האחד, לשבת, לאכול ולפטפט בזמן שהעלמות החרוצות מודדות את הבגדים במתחם השני.

3. כיבוד הוא אלמנט חשוב - חבורת בנות מורעבות על ערימת בגדים יכולה להפוך לאירוע קטלני. אלכוהול ומוזיקת רקע בפירוש יכולים להקל על האווירה.

4. למרות שכל הגברים ששמעו על המסיבה הזאת ביקשו להשתתף, זה אירוע אקסקלוסיבי לנשים בלבד. אין כניסה לבנים!

(הצילום הראשי צולם בחנות הווינטג' "סטלה" ברחוב אחד העם בתל אביב. צילמה: אפרת כפרי)