רק לחתן הנחנו

יש משהו לא מספיק זוהר בשמלה של הכלה המאושרת. שלא לומר בהופעה כולה. העיניים זורחות, הפנים מושלמות וההתאמה לבעל ניראת מדוייקת מאד מבחינה חיצונית. אבל השיער הנפלא של פלס יכל להיראות הרבה יותר מרשים, השמלה לא עושה חסד עם מידות הגוף הטובות של הזמרת והעקבים הגבוהים מדי יוצרים עמידה מאומצת, שלא עושה חסד עם הרגליים. שמלה ארוכה וקלאסית יותר מבד עומד ומבהיק היתה מוציאה מפלס את איכויות כוכבת הקולנוע המיתית מהפיפטיז שיש בה. את הרגליים היה כדאי לחשוף מהברך ומטה ועל התחרה הבוהמית כדאי היה לוותר. לפלס יש מראה חלומי שנלקח כאן למקום לא מלוטש מספיק. מצד שני הזוג ניראה כל כך מאוהב, וזה הופך את הבגדים, הקייטרינג והמוזיקה לאוסף של פרטים מיותרים בערב הגדול, שמעניינים רק אנשים שיש להם תמונות במקום חיים. אתם עוד פה? נמשיך מכאן.

נינט לא שרוייה באחת התקופות הרזות שלה ולא היתה כאן דחיפות גדולה לחשוף רגליים. נכון, נשים מרגישות סקסיות במיני אבל טייב ניראת במיטבה כשהיא בחצאית או שמלה בגזרת A שמגיעה עד הברך ומשדרת פאסון. החזה של הזמרת ניראה מרשים בשמלה וזה נהדר. גם האיפוק שבאיבזור, שמסתכם בעגילים ותיק קטן בצבע השמלה, טוב מאד. האיפור והשיער של נינט קלאסים וכל הצבעוניות של ההופעה זוהרת ונכונה. הבעיה היא שסגנון צעיר ורענן אין פה, אלא מראה של בת ארבעים שחשוב לה להראות שהיא עדיין לוהטת. וזה חבל, כי נינט לוהטת ולהצליח להרוס את זה עם השמלה הלא נכונה, זו אמנות.

אולי זה הנסיון לשמר את מעמדה כזמרת של איכות ועומק, שזרק את מסיקה לשמלה שרות דיין היתה גאה לחתום עליה במשכית. כדי להגיע למעמד המיתי של שושנה דמארי, לא מספיק ללבוש שמלות של זמרת מלחמות צריך לעבור חיים שלמים של עשייה, ואין קיצורי דרך. הניגוד בינה לבין הבעל אורי זך, עם המכנסיים הצמודים והעניבה הצרה של הרוקר התל אביבי מהניינטיז, מעלה את התהייה אם היה שיר כלשהו בחתונה שהתחשק להם לרקוד ביחד.

גידי גוב הגיע לחתונה בג'ינס, וכמוהו גם רפי רשף ודרור קרן ואישתו, שכדרכם של ישראלים, ניסו להית חגיגיים אבל לא להתרחק מעצמם יותר מדי. חוסר הנוחות המקומי עם בגדים מהודרים, הוא אולי סממן מחמם לב של תרבות שצמחה מהווי של פועלים לבושי חאקי שייבשו ביצות, אבל הרבה תרבות אין בעניין הזה. יש אירועים שמצדיקים התלבשות שמתעלה על המקובל ביום יום וחבל להירתע מבגדים שמסמנים שמדובר במעמד חגיגי ומיוחד. אולי בגלל שהכלה מושבניקית, פה אנשים הרגישו שאפשר? מוזר.

בשיער פנים טבעי ורך, חולצה בגוון הכחול של העיניים, מכנסיים מחוייטים וסניקרס, הגיע מוקי וקטף בקלות את כתר הסלב החתיך של הערב. הוא לא שכח חגורה והקעקוע שלו מציץ מהשרוול ומאזן את המראה האלגנטי. אם הוא רק היה מקצר מעט את המכנסיים, היה לו סיכוי גם לסיים את הערב הזה מלוטש ובוהק.

יש משהו מהוגן ונכון במה שעובר מארז טל ואישתו גילי לוי מגיעים לחתונה. שניהם לא משתגעים לשום כיוון. מסגרת המשקפיים שלו משוחחת עם הנעליים ומשדרת תחכום, חדות וכוח. השמלה שלה מפרגנת לגוף מעורר הכבוד שמתחת אבל לא מושכת למקומות זולים וגם השיער האסוף נעים ונכון. ככה בונים רייטינג.

זו דנה אשכנזי, ניקול שרידן או שמדובר בצילום של כל הקלישאות הבלונדיניות הקיימות ביחד? האחיות דואני אף פעם לא הצליחו לדייק בלבוש, מתוך הסתמכות מופרזת כניראה, על גוף מעורר קנאה ושיער בהיר וגולש. אלא שגם למסיבת חוף כדאי היה לשקול פעמיים אם לבחור בשמלה הארוכה מדי והסתמית ובחגורה החומה והעבה שהוצמדה אליה משום מקום. עודף השרשראות האתניות ניראות כמו גיבוב בנוסח "ניקח את זה לכיוון של חופשה בסיני" ורק החיוך מוציא איזשהו הגיון מההופעה הזאת.

כן, כזה בחור היית רוצה להביא לאמא. רק חבל שהלבושים יפה במיוחד הם לרוב אלא שלא באמת רוצים לצאת איתך. החולצה פתוחה במידה, המכנסיים והחולצה לא צמודים מדי, ואין זיגזוג משוגע בין צבעים אלא חגורה, מכנסיים ונעליים באותו הצבע. הפריזורה מתבדרת והאנרגיות הן של גבר צעיר, משוחרר ונינוח. תנו לו לדגמן חליפות.