וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בשמלה לבנה ושתי צמות

גלי רבינק

4.6.2009 / 12:35

אסנת וינגרטן מצאה בהיסטוריה של תל אביב את התמונה הבלתי נשכחת של חנה רובינא ב"הדיבוק" והפכה אותה לתכשיט

"מעצבי המאה" הוא פרויקט ההצדעה של עירית תל אביב לציון מאה שנים של אופנה וסגנון חיים בבירת האופנה הישראלית. במסגרת הפרויקט גויסו נציגים מעולם האופנה ה"בוטיקי" של תל אביב, מעצבי על ומעצבים צעירים ומבטיחים לטובת עיצוב 100 פריטים. אלה יוצגו בתערוכת קונספט שתוצג במשך חודש במשכן לאמנויות הבמה. התערוכה תציג דיאלוג בין המאה החולפת למאה הבאה של אופנה בתל אביב באמצעות שילוב בין פריטי הקונספט ופריטי אספנות נדירים של מעצבי העבר כגון רוז'י בן יוסף, פיני לייטרסדורף, לולה בר ועוד.

את הפעילות יזמה "קרינולינה - מעצבת דעת קהל", משרד תקשורת לעסקי בוטיק, על מנת לקדם 100 עסקי בוטיק בתחום האופנה, שנפגע בתקופת המיתון. האוצר ראשי של התערוכה הוא המעצב יובל כספין. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב במשכן לאמנויות הבמה, החל מה-16 ביוני ועד ה-10 ביולי. הכניסה לא כרוכה בתשלום.

המעצבת

אסנת וינגרטן (44) צורפת ומעצבת תכשיטי זהב. בוגרת "אומנית" וAlan Revere בסן פרנסיסקו, התמחתה בטכניקות שונות ומיון וזיהוי יהלומים ב-IGL. כששבה לארץ בשנת 1991 פתחה סטודיו עצמאי ויצרה בעיקר בזהב.

“גדלתי בבית ששילב את תרבות פרס עם תרבות מזרח אירופאית. בית ספוג בריחות אקזוטיים של בישול, ביצירה יום-יומית ובטיפוח הסקרנות הטבעית וההתבוננות האינסופית בטבע. שעות ישבתי על עץ האזדרכת וציירתי גזעים וענפים, תפרתי וסרגתי. חוויות שהטביעו חותמם ומילדות הטמיעו בי האהבה לאמנות ואומנות".

מה תל אביבי בפריט שעיצבת?

"כשניגשתי למיזם, ניסיתי לחשוב על אייקון תרבות ואושיה תל אביבית ידועה מהעבר. מיד צפה ועלתה בראשי חנה רובינא, 'הגברת הראשונה של התיאטרון העברי'. רובינא עלתה לארץ בשנת 1928 עם קבוצת שחקני "הבימה" והפכה לסמל התיאטרון העברי בכלל והבימה תל אביב בפרט. הלוגו של 'הבימה' היה במשך שנים נערה לבושת שמלה לבנה עם שתי צמות ארוכות - דמותה של רובינא בהצגה "הדיבוק". תמונה מרשימה זו צרובה בזיכרון והיוותה את ההשראה לסיכה שעיצבתי כקלף/ סימניה."

פז"מ בתל אביב

"במקור אני 'מלאבסית' (מפתח-תקווה). לפני 11 שנה עברנו לשיכון דן בתל אביב. בעלי, דור שני לתל אביבים ועבורו זו הייתה השיבה הביתה מהגלות. אגב, לבן הצעיר שלי קראתי עירי. לא פעם אני נתקלת בתגובת התפעלות ופליאה. אנשים משוכנעים שאהבתי לעיר גלומה בשמו. אכן אני אוהבת את העיר עד מאוד, אך השם ניתן מן המקורות (דברי הימים ז')."

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה

שישי בבוקר יום יפה...

"בדרך כלל פגישות אישיות עם לקוחות. בנוסף, זמן איכות עם חברות לקפה או סיבוב בשוק הפשפשים. לקינוח, הופעת צהריים בזאפה רמת החייל."

חנות אופנה אהובה בעיר

"אני אוהבת סגנון אקלקטי. מגבבת פריטים בזארה ומתאימה להם קומבינזונים ופריטים ייחודיים להשלמת המראה."

צריכת קפאין

"בית הקפה השכונתי 'פרוסות', קרוב לבית הספר ולבית, או 'סי קפה' ברמת החייל. כדי להצטייד בקרואסונים לחם או עוגיות - גיחה ל'בר לחם' בהדר יוסף."

צריכת פחמימות

"כאמא לשלושה ילדים וצמחונית מזה 32 שנה, 'ספגטים' בטופ-דן הוא פתרון לימים ללא בישולים. המגוון בתפריט משקיט את הצעיר בילדיי (שמועסק גם ע"י המחשב שיש במקום), את בתי המתבגרת ועד ה'מתחייל' שלי. מסעדת הבית."

תל אביבית שאני מעריכה

"שתי נשים שבעבר ובהווה היו נשואות לחמי, שבתאי בן-דב. הראשונה, פלורנס בן-דב ז"ל, אם בעלי, ניהלה את מדור המתנדבים בעיריית תל אביב. היא הקימה פרויקטים לתפארת כמו 'קן לקשיש' ו'מלבי' (מרכז לאביזרי בית יד שנייה לאוכלוסיות נזקקות) ותמיד הייתה הראשונה להתייצב עם האזרחים בנפול הטילים במלחמת המפרץ הראשונה, לצורך ארגון מחסה לנפגעים, או בשיטפונות הידועים בשכונות הדרום.

השנייה, טובה בן-דב, יו"ר הנהלת ויצ"ו עולמית, שעושה ימים כלילות, מזה 45 שנה בהתנדבות בכל רחבי הארץ במאות פרויקטים ושירותים למען החברה והקהילה בישראל. בפועלה היא מגלמת את מהותו של אחד מארגוני הנשים הגדולים בעולם. בת למשפחת גולדמן, מראשוני תעשיית המתכת בארץ ובתל אביב."

אסנת וינגרטן, אליהו מפירארה 14, תל אביב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully