פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יותר מרוקאי מצרפתי

      הקולקציה החדשה של לילה מיסט עלולה להיראות לכם רומנטית מדי, מוגזמת ובלתי הגיונית, אבל בסוף היא תסחוף אתכם

      אפשר להמר כי לסרט על חייה של המעצבת לילך אלגרבלי, במידה ויהיה פעם אחד כזה, תלוהק לתפקיד הראשי רונית אלקבץ. השתיים חולקות דמיון פיזי, הקיים בקווים עדינים מאוד, שכוללים צדודית צרה, פנים בהירות ושיער כהה, ועיקר משותפת להן ההגשה הישירה, העבה והנוכחת, כמעט רומנטית. במידה מסויימת שתיהן הולכות על צוק חד, שמעברו הגזמה חסרת פרופורציות, היסחפות ותשוקה עזים, שעלולים להראות קיטשיים ובלתי הגיוניים למתבונן מהצד. בסכנה הזו, שטומן בחובו התהום, נמצא כל הקסם.

      ההתחלה הצנועה של המותג "לילהמיסט" לפני כחמש שנים בסטודיו קטן ברחוב בן יהודה בתל אביב, שהיה אמור לייצר חולצות מעוצבות, לא ניבאה את המקום אליו הגיעה אלגרבלי. היום, כמעט שלוש שנים על פינת הרחובות דיזנגוף ונורדאו, הפך הבוטיק שלה לפינה מוחצנת של שמלות ערב. התגובות אליה, כמעט תמיד שנויות במחלוקת. יש שמאשימים אותה בחוסר מקוריות, יש שרואים בה מקורית יתר על המידה. יש שאינם מבינים את המחירים הגבוהים, אחרים רואים בבגדים משהו חד פעמי ושונים לחלוטין מההיצע המקומי. אבל מדבר אחד אי אפשר להתעלם – מההתמסרות הטוטאלית, לעיתים בלי שום עריכה, לבגדים היא יוצרת.

      קולקציית הקיץ של "לילהמיסט" מתמקדת בשמלות מקושטות בפראות עשויות בדים מודפסים במוטיבים מהצומח. "זו הייתה ההתחלה", היא מצביעה על אחת השמלות שעומדות בחלון הראווה. שמלה פשוטת גזרה, כמעט A, מבד פרחוני בגוונים חומים - ירוקים. "סבתא שלי, נתנה לי את הבד הזה לפני שנה. הוא שכב אצלי עד שהחלטתי מה אני רוצה בדיוק לעשות איתו".

      סולחים לך על התפרצות הרגשות

      התוצאה היא רומן עז רגש, כמעט לא מוסרי במוחצנות וברומנטיקה הדחוסה שלו. קולקציה נשית עד להתפקע, הכוללת מחוכים הדוקים, קפלים בקו החגורה וסילואט צר מותן, על בדי כותנה מצויירים.

      הקולקציה, על גבול הקיטש, נראית כמו שטף של מי קרח, בהשוואה לסצינת המעצבים התל אביבית הנשלטת במינימליסטי והאפור. היא צוחקת כאשר אומרים לה שטנא הפירות המלאכותיים או השושנים האדומים על רבות מהשמלות, מזכירים מסיבת תה אנגלית או טפט בדירה פריזאית. "צרפתי? נסה מרוקאי. גדלתי על בדי הגובלן המודפסים האלו. משהו בתרבות הזו הוא מאוד מגונדר, מושפע כמובן מהתרבות הצרפתית, ורציתי להגיע למקום הזה".

      הבחירה בבד כותנה טבעי ובגזרות נקיות יחסית, פחות "זוהרות", ממתנת את היד המפריזה של אלגרבלי ונותנת לשמלות כיוון אחר, כזה שבאמת אפשר לחיות איתו. התוצאה מרהיבה, סוחפת, כמו טנגו יצרי, גם אם לפעמים היא עדיין נופלת לתוך גיבוב חסר מעצורים של דיטיילים וקישוטים.

      זהו כנראה תוצר הלוואי של פרץ התשוקה שמניע אותה. מול הנכונות הכנה שלה להתמסר ולהסתכן, נכונות שחסרה בימים אלו לכל כך הרבה מעצבים אחרים, זה כמעט ונסלח.

      מחויבות רגשית לבגדים

      אלגברלי משתנה ללא הרף ועדיין מנסה למצוא בדיוק את המקום הנכון לעמוד בו. "לפני כשנה גם התחלתי להציג שמלות כלה", היא מספרת על מהלך שהרתיע אותה מאוד. "פחדתי שזה יסחוף את הכל, אני לא רוצה את הטייטל של 'שמלות כלה'".

      ואכן, שמלות הכלה הן סוג של אנדרדוג, רחוקות מהחלום הרטוב של ליבת המיינסטרים. רובן אינן בלבן, אחת אפילו מעוטרת בפס שחור ועבה באימרה שלה. היא מסרבת להיפטר מהאמנות שלה ולהתגמש. לשאלה מדוע על אחת השמלות יש תווית שרשום עליה "לא למכירה", עונה בעוקצנות אחותה שיושבת בצד "היא הייתה צריכה לפתוח מוזיאון, ולא חנות בגדים. יש לה קשר לא הגיוני לבגדים. היא לא מוכנה לשחרר אותם". אלגרבלי מחייכת. "אני פשוט צריכה תקופת זמן כדי להיפרד מהם".

      מחירים:
      שמלות קצרות: 1,800-3,500 שקלים, שמלות ארוכות: 3,000- 5,900, שמלות כלה (לקנייה בלבד): 4,000-9,500 שקלים.

      LILAMIST, רח' דיזנגוף 280, ת"א.