פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אימת הרייטינג

      המפיקים של פרויקט מסלול כל כך רצו להצליח, עד שהם שכחו שמדובר באופנה וזכרו רק את הריאליטי. לירוי שופן התאכזב מהפרק הראשון

      עם סיום הצפייה בפרק הראשון של "פרויקט מסלול", נותר רק לקוות שסוף הפרק לא יהווה מיקרוקוסמוס לסדרה כולה. נראה שהישארותה במרוץ של משי חוג'ה, המתמודדת שהעמידה את העיצוב הרע ביותר, מרמזת על הכיוון עליו הלכו מפיקי התוכנית.

      מתוקף הרצון לספק את הפריים טיים ומאימת הרייטינג, נראה שהם הניחו את האופנה בצד והדגישו בעיקר את היחסים בין המתמודדים. בפועל יש כל כך מעט אופנה אמיתית ב'פרויקט מסלול', עד שלפרקים היא נראית מיותרת בין המונולוגים העילגים והבלתי נגמרים של מתמודדי התוכנית.

      האתגר הראשון שניצב בפני המתחרים, עיצוב בגד בהשראת שיר של ריטה, נדמה כלא-אתגר ביחס לפורמט האמריקאי המקורי של התכנית, שפותח בדרך כל במשימה יצירתית במיוחד. נראה שהדבר המורכב ביותר במשימה, הייתה ריצה מביכה במורד שדירות בן ציון בתל אביב, אל עבר חתיכות בדים שנתלו על חוטים, שהיו אמורים לשמש למעצבים חומר גלם לעבודותיהם.

      התחושה שהתקבלה למראה התוצאות, היא שכנראה כל בגד עלי אדמות יכול להתאים באיזשהו אופן לרפרטואר הרחב מאוד של ריטה. וכך מה שאמורה היתה להיות מגבלה שתוציא מהמעצבים את המיטב, הפכה לחיפוש אחר אינטרפטציה מתקבלת על הדעת לבגד נורמלי לחלוטין.

      גם אלמנט הזמן, מגבלה שנדמית קריטית בתוכנית האמריקאית, כמעט אינו מורגש. להיפך. בפרק הראשון נדמה שיש למתמודדים כל כך הרבה זמן פנוי, עד שכל מה שנותר להם הוא לדובב אחד את השני, כדי לתת להפקת התוכנית חומר עריכה שמן במיוחד.

      עוד פעם נשארנו עם קסטרו

      מקומן של היצירתיות וההעזה, שהן חלק המאפיינים שפרסמו את "Project Runway" והבחינו אותה מתוכניות ריאליטי אחרות, נדחקו אל הצד. השמלות עלו בזו אחר זו אל המסלול וכמעט ולא הותירו רושם יוצא דופן. למעט אולי השמלה הזוכה שעיצבה לוסי דויד, בעלת הסילואט המפוסל וההקפדה על הפרטים הקטנים, שום שמלה אחרת, חוץ מהקונסטרוקציה הלא ברורה של משי חוג'ה, לא נחרטה בזיכרון. במקום לראות איך קבוצה של אנשים מוכשרים לוקחת את עצמה עד הקצה, קיבלנו סקיצות מושלמות שיכולות לתפקד בכל קולקציה מסחרית של רשת.

      נדמה שזה בדיוק המקום אליו כיוונו מפיקי התוכנית. הם רצו מוצר, שגם עין בלתי אופנתית תתחבר אליו. עמדת המוצא הפחדנית הזו, שמנסה לקלוע למכנה הרחב ביותר של הצופים, היא זו שקבעה את הטון בפרק הראשון וקל לשער שגם בסדרה כולה.

      התקוות הכמוסות, שתוכנית כזו תוכל לקדם את תעשיית האופנה המקומית ולהראות מקרוב את עבודתם של מעצבים, נתקלו בחומה עבה של שמרנות. פרויקט מסלול, בפורמט הנוכחי, רק מאשרת הנחת יסוד רווחת בחברה הישראלית הרואה באופנה מוצר מסחרי נחות ולא אמנות.

      יצירתיות ועיצובים חדשניים? לא צריך לסבך את המיינסטרים עם עיצובים שהוא לא יכול להבין. עדיף הרי, לתת להם בפרק הבא לעצב הלבשה תחתונה (סקסית, לשם שינוי) עבור מתמודדות מריאליטי אחר. הנה קונספט חד פעמי ומאתגר במיוחד, שמשאיר מספיק מקום לזריקת רפש שאין לה דבר עם התחרות עצמה. הכישרון שלהם יוביל אותם בדיוק למקום אחד. לפרס של קסטרו.