מהנדס נעליים

כותרות הן לא דבר שחסר למעצב הנעליים האמריקאי סטיוארט ויצמן, שהגיע לארץ כדי להשתתף בארועי המכביה. אזכורים שוטפים בדמות נעליה של סמנתה ב"סקס והעיר הגדולה" ושל גבריאל ב"עקרות בית נואשות", עם הפגנת נוכחות על השטיח האדום עושים את העבודה.

בשנת 2002 הוא יצר הדים כאשר לורה הארינג הגיעה לטקס האוסקר, כשהיא נועלת נעל-תכשיט, עשויה פלטינום ומעוטרת יהלומים במשקל 64 קראט. תג המחיר? מעל למיליון דולר. במשך השנים הוא עבר את רף המחיר מספר פעמים. אחד השיאים נרשם בשנת 2006, על אותו השטיח, כאשר נצפתה קת'לין יורק עם נעל בשווי שלושה מליון דולר. צמד הסטילטו עוטרו בעגילי יהלום ואבנים יקרות, שהיו שייכים לריטה הייוורת', ושולבו בחזיתם. שווין של הנעליים, אגב, מופנה לצדקה אחרי האירוע. פרסום כזה, אפשר רק לקנות.

נוח או סטילטו בלתי אפשרי ללבישה, לוויצמן יש מקום כבוד בקהילת האופנה האמריקאית והוא נחשב לאחד ממעצבי הנעליים המוכרים והייחודיים בעולם. יליד 1942, הוא נכנס לעולם העיצוב בגיל 24 לאחר שהחליף את אביו בעסק לייצור נעליים. את פרסומו קנה בזכות שימוש בחומרים יוצאי דופן וחריגים ובעיצובים נשיים מאוד ומעודנים, לרוב בעלי עקב דקיק וגבוה.

הפעילות הציבורית שלו זוכה גם כן להדים. בכל שנה הוא מארגן דרך קבע אירוע התרמה למען מחקר סרטן השד, במסגרתו הוא שולח לתריסר ידוענים נעליים "חלקות" בעיצובו אותן הם מעצבים. התוצר הסופי מועמד למכירה פומבית שהכנסותיה נתרמות לטובת המטרה.

"לא. אבל זו פעם ראשונה בעשרים שנה. זה היה מאוד מרגש עבורי ומאוד שונה ממה שזה היה אז. פשוט נהדר. הגעתי לכאן במסגרת המכבייה, אני חבר בנבחרת האמריקנית ומשחק טניס שולחן. יצא לי לפגוש כל כך הרבה אנשים מכל כך הרבה מדינות. לפעמים אתה חושב שאין שום קשר ביניכם, אבל משום שכולם יהודים וכולם רצו לבוא לכאן, זה היה מאוד מרגש. זה הרגיש לי בר מצווה משפחתית ענקית. גם המכבייה הייתה נהדרת. יש המון ישראלים שלא היו מעולם בטקס הפתיחה - אתה חייב ללכת. אני לא מתכוון לחכות יותר מארבע שנים בשביל הביקור הבא."

"אמנם מעולם לא עסקתי בעיצוב אופנה, אבל מההיכרות שלי עם כמה מעצבים וההיכרות העמוקה שלי עם התחום שלי, אני יכול להגיד שאנחנו, מעצבי הנעליים, ממוקדים ותשוקתיים כלפי מוצר אחד מסויים. נעליים הן אולי פריט הלבוש הנשי היחיד, שיש בו אלמנט קריטי של גזרה והתאמה. אתה יכול לתפור מחדש שמלה, לתיקים אין בכלל את הבעיה הזו, אבל נעל חייבת להתאים. לכן, אנחנו חייבים להיות עם אוריינטציה של מהנדסים. אפשר לומר שאני טוב יותר כמהנדס נעליים מאשר מעצב נעליים."

"אני 'תלמיד של אופנה' ואני בוחן מה מתרחש במקומות אחרים שיש בהם קשר לעולם ההנעלה. פעמים רבות אני מסתכל על הצעירות ברחוב, יותר מאשר על המסלולים. הן יודעות היטב מה הן אוהבות – לוקחות נעליים חסרות מותג, והופכות אותן למשהו מגניב.

אצלנו, בעשור האחרון, הטרנדים הכי חשובים הגיעו מהמקום הזה. בקיץ הזה, למשל, היה משקל גדול לפלטפורמות 'אספדריל' גבוהות. זה הגיע לחלוטין מהקהל הצעיר, שהיה רוכש נעלי בד פשוטות, כי הן זולות, ואפשר לשנות אותן בקלות. היום, אמהות לא מעזות לצאת לשופינג בלי הבת שלהן. גם הבת שלי, לוקחת את אשתי. נשים סומכות על הבנות, שיאשרו את הטעם שלהן."

"אני לא יכול לחשוב על שום המצאה, שיכולה לגרום לזוג נעליים להיראות מדהים, חוץ מעקב גבוה. עד שיגיע משהו טוב יותר, שיחמיא בצורה הזו לכף הרגל ולרגלי האישה, העקבים הגבוהים ישארו איתנו. אתה צריך לזכור שאנחנו רואים סלבריטאיות נועלות עקבים, וצעירות רוצות לחקות אותן. חוץ מזה, זו הנעל שהכי קל לעשות אותה יפה. את שהכי קשה לעצב היטב, זו השטוחה."

"אני לא מעצב חפצים שסתם מכסים את הבוהן או את כף הרגל, אלא כאלו שיגרמו לאישה לחייך כשהיא לובשת אותם. זו חייבת להיות התוצאה הסופית של העשייה. לכן אני מתאמץ כל כך להכניס צבעים נהדרים, טכניקות מיוחדות או נוחות יוצאת דופן. הלקוחה יכולה לחשוב 'הו, היא כל כך נוחה', אפילו כשיש לנעל עקב של ארבעה אינצ'ים. כי זה מה שגורם לה לחייך - היא קנתה את הנעל כי היא הייתה כל כך יפה, אבל ההפתעה הייתה בעובדה, שהיא כל כך נוחה."

תלוי למה אתה קורא 'משונה'. שעם, נניח, היה הצלחה גדולה, ואני לא מדבר על הסוליה, אלא על כל הנעל. יצרתי גם את נעל הסינדרלה, שעשויה כולה מפלסטיק שקוף שנראה כמו זכוכית. אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפנינו היה לייצר תחרה, שתהיה חזקה מספיק כדי בשביל לשמש כנעל.

תחרה היא חומר כל כך יפה, אבל עד אותו רגע לא היו נעליים שעשויות ממנה, משום שהיא לא הייתה עמידה מספיק. בסוף, עבדתי עם אורג שיצר לנו תחרה עשויה ניילון, שבלתי אפשרי לקרוע אותה. למעשה, הנעל הראשונה שבזכותה זכיתי בפרס על עיצוב הייתה נעל תחרה. הנעל הזו היא דוגמא לעיצוב שהמצאתי, שהפך מצוי בחברות רבות אחרות."

"חס ושלום, לא קו לגברים! האם גברים ינעלו נעליים צבעוניות, מבריקות או ממש מיוחדות? אני לא חושב. גם אם ישנם גברים שהיו נועלים עור אדום מבריק או עם אבני סברובסקי על הנעל השחורה שלהם, אין מספיק כאלה כדי שזה יוכל להיות כיף ומלא פנטזיה. עיצוב נעליים בשבילי הוא תחביב, ואני רוצה לעשות משהו שתמיד ירגיש לי כך, ולא רק מתוך כוונה לעשות רווח."

את הנעליים אפשר למצוא ב'משיק - סטיוארט ויצמן', מרכז שוסטר רמת אביב, רח' אחימאיר 27, תל אביב.


סייע בהכנת הכתבה דניאל אייזקס