דווקא בזמנים בהם רשתות רבות בוחרות להימנע מפרזנטציות יקרות, החליטה "גולף" להשקיע ואחרי שבע שנים בהן נמנעה מהפקת תצוגות אופנה, היא מעלה אחת גדולה במיוחד. התצוגה, שהכריזה על הלך רוח חדש, נפתחה היום בבוקר (רביעי) בהופעת להקת מחול בהנהגתו של עידו תדמור ובהשתתפות רונה לי שמעון.
הרקדנים שהיו לבושים בבגדי הקולקציה, פינו את הבמה אחרי מספר דקות לדוגמניות שנשאו על גופן את הבשורה החדשה. בהתחלה הורגש הכיוון החדש וזה נראה טוב: שילובים בצבע פודרה ואפור, על קרדיגנים נפולים ורכים; מכנסיים צרים מאוד, הנתפסים ברצועה תחת כף הרגל, שיצרו הקשר מעודן לעולם הריקוד ותחרות עדינות ושכבות של בדים שקופים, הפיחו רוח רומנטית של תחילת המאה הקודמת. השינוי העיקרי הורגש בשימוש הרחב בחומרים וטקסטורות חדשות, ובסילואט, שהעניקה צללית אובאלית ונשפכת, לפריטים כמו מכנסיים מרובי קפלים או שכמיות סרוגות היטב בצבעים סגלגלים.
אבל מה שהתחיל כפתיחה אלטרנטיבית מסקרנת, הדרדר למיצג שבור. ההפסקות בתצוגה, לטובת קטעי מחול, היו אמורות ליצור חלוקה נושאית לקבוצות ההשראה. בפועל הן חיבלו ברצף והדגישו את אופייה הלא קוהרנטי, שהתחלק בין פריטים עשויים היטב לפריטים חסרי אופי.
קבוצת שנות השמונים השתמשה היטב המגמה של הדפסים "חייתיים" והנפיקה קרדיגן מוחצן בדפוס נמר בצבע סגול בוהק שנלבש עם טייצים הדוקים במראה עור טראשי ומכוון. הרשים באפיל המיני שלו גם ז'קט הדוק בעל בטנה עשויה סאטן מנומר, שהציץ תחת השרוולים.
איפה אתם חיים
לעומת אלה, חצאית מעטפת קצרה מידי ועשויה ג'ינס, סבלה פרופורציות מעוותות וקבוצת בגדים מחויטים בהשראה גברית, שסוגננה בחולצה מכופתרת לבנה ועניבה, החטיאה את מגמת כריות הכתפיים. במקום צורת כתפיים מעגלת ומועצמת, שהחלה העונה מהנשיות האקסטרווגנטית שהוצגה בתצוגות של דולצ'ה וגבאנה או באלנסיאגה, בגולף בחרו באופציה המוטעית של צללית מרובעת כתפיים, שסירסה את הטרנד ונסחה בו דוק של ארכאיות.
אחד הדברים שהבליטו את ההישגים הטובים של הקולקציה הנשית, היה העובדה שהיא הוצגה לצד זו הגברית. בסטודיו העיצוב לגברים של גולף רוצים ללכת בעקבותיו של הקו הנשי, אבל לא מוכנים להסתכן. פריטים כמו קרדיגן דגרדה מלהיב בפרופורציות אוברסייז או טרנץ' צמר קצר וגזור היטב בהקו כמו מגדלורים עוצמתיים בלב האפלה, ביחס לכל קולקציה, אבל הם היו כמעט היחידים. מלבדם, השמרנות וחוסר החיבור לעולם האופנה העכשווי ניכרו בכל, מרמזים כי כאן מייצרים אופנה נורמטיבית וחסרת ברק.
מכנסיים בגזרה צרה או חליפה בכפתור אחד הופיעו עונה אחת מאוחר מידי, אפודות שודכו עם חולצות מכופתרות משובצות, נוגעות בקושי ב"פרפי". כל קבוצת השראה רוככה עד שנעלם עמוד השדרה שלה, הופך את התוצר הלא מגובש של הקולקציה לחסר נקודת התייחסות. אופנה אמורה לשקף בצורה מסוימת את התרבות בתוכה היא נוצרת. אופנת רשתות, באופן שונה ממעצבים, חייבת לדעת לקלוע לאותם שינויים בתרבות. היא לא צריכה להמציא שום גלגל, אבל היא חייבת לדעת איפה היא חיה.
צילום וידאו: אבי כהן
עריכת וידאו: אייר ענבר