געגועי לדיזנגוף

לילי ברונשטיין אוהבת את הבניינים הבהירים עם המרפסות המעוגלות, בעלי האסתטיקה שקשה להגדיר, אך קל לזהות - הבאוהאוס. "גיליתי שהערכים שלי כמעצבת מותאמים בדיוק לערכי הבאוהאוס. א-סימטריה, פונקציונליות ונוחות למשתמש.

בחרתי לעצב שמלת קוקטייל שתהיה לבישה ומסוגננת, ומתאימה לאופי הנהנתני של העיר, אז ועכשיו. השמלה מאופיינת בשימוש בגווני אפור המזכירים משחק של אור וצל על הבניין, בקווים א-סימטריים המתכתבים עם המבנה וברצועות הדומות למרפסות. החלק הפנימי של השמלה הוא כתום ונותן לבד רעננות וחיוניות מודרניים".

המעצבת אודיה שגיב עיצבה שמלה בהשראת תל אביב הקטנה של שנות השלושים, באווירה רכה וחמימה. החום הכבד אילץ את העולים ממזרח אירופה הקרה לאפסן את המעילים ולעבור לבדים שקופים וקלים בשילוב תחרות עדינות.

שגיב מספרת כי, "ההשראה לשמלה היא האווירה שהיתה בתל אביב בשנות השלושים, חוף הים והמסיבות הקלילות. השמלה בגוון שמפניה המעוצבת משיפון משי שקוף עם תחרת קרושה במראה של פעם. החומרים נצבעו בתה למראה עתיק של כלה יחפה על החולות".

פיני לייטרסדורף, מי שהיתה מעצבת הבית של 'משכית' בשנות ה-50, אמרה פעם: "כששואלים אותי מה האופנה העכשווית אני עונה: בגדים המתאימים לחיי האנשים שלובשים אותם". כהומאז' למשכית עיצבה טל אנג'ל פריט בהשראת גלבייה. לדבריה, "היא מייצגת בעיניי את התגלמות הבגד הים-תיכוני.

על הגלבייה רקום סימן המופיע באחד מעיצוביה של לייטרסדורף, זהו סימן שנתגלה על שרידי אריגים מימי בר כוכבא שנמצאו במערות נחל חבר. השמלה עצמה עשויה מבד דק ואוורירי והרקמה עשויה בטכניקת האיקסים שנעשתה על ידי נשים בדואיות מפרויקט "כרימה" המרכז לאומנות ולמלאכות יד ביישוב הבדואי שגב-שלום שבנגב.

חן שילה, סטודנטית במכללת מרים, הביטה במזרקה של אגם בכיכר דיזנגוף וראתה בה את השתקפותו של ראש העיר הראשון. "מבחינתי האפקטים של אש ומים במזרקה מסמלים את סיפורו האישי של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שהפך אותה למרכז תרבות ורוח. האש מסמלת את נחישות רוחו אל מול הקשיים שהמים לא מצליחים לכבות אותה".

השמלה עשויה בדי שיפון שקופים בצבעי כתום, אדום וכחול שמסמלים את אלמנט האש. החגורה עשויה חרוזי קריסטל שקופים שמסמלים את אלמנט המים המקיפים את האש במזרקה.

בשרשרת שיצרה אור פורבין, מעצבת המותג אווה טפנר, היא משלבת קולאז' של סיפורים ואירועים שמסמלים את מאה שנות העיר. "אני רואה בתל אביב מקבץ של אירועים היסטוריים, תרבויות, דמויות, רעיונות, נינוחות וצבעים שהגיעו ממקומות שונים והתנקזו למקום אחד, לעיר קסומה ומרתקת. לכן החלטתי ליצור תכשיט קונספטואלי המעביר פיסות היסטוריה".

אווה טפנר – מקווה ישראל 26 תל אביב.

שחר עובדיה ורון גרנות עיצבו גופייה לבנה במחווה לגופייה הלבנה בעיר הלבנה. ברחוב נחמני בתל אביב עומד לו מזה שנים רבות מבנה תעשייתי יוצא דופן בחזותו ובסגנון בנייתו והוא שימש כבית חרושת למוצרי טקסטיל והלבשה תחתונה - "לודז'יה" שהוקם בשנת 1924.

לדבריהם, "הגופייה הלבנה שהיתה חלק בלתי נפרד מההלבשה התחתונה הגברית עונה על עקרון עיצובי מודרניסטי -'צורה עוקבת שימוש' - שפה מינימליסטית שמכתיבה ניקיון ופשטות עיצובית אשר הפכו את הגופייה לאייקון אופנה מוכר. במרוצת השנים ובמקביל לשינויים חברתיים ואופנתיים, השתנה מעמדה ה'איתן' של הגופייה מלבוש תחתון שהיה נחלת הגברים, בלבד ללהיט אופנתי בקרב נשים וגברים כאחד".

ענת רינגשאו עיצבה תכשיט בהשראת בוטיק היוקרה "בת אדם", שבו ביקרה פעמים רבות בילדותה עם אמה. "בילדותי, בשנות השבעים, הבוטיק 'בת אדם' היה בשבילי עולם קסום של שמלות ופאר. בכדי להיכנס לבוטיק היינו מסיטות את הוילון ששימש כמחיצה והשאיר את הרחוב ההומה בחוץ ואפשר לנו להתמכר ליופי. עד היום יש לי אוסף שמלות פרטי מ'בת אדם' שחלקן היה שייך לאמי ונתפר במיוחד בשבילה".

לפרטים והזמנות: ענת רינגשאו 054-4405908

"מעצבי המאה" הוא פרויקט ההצדעה של עירית תל אביב לציון מאה שנים של אופנה וסגנון חיים בבירת האופנה הישראלית. במסגרת הפרויקט גויסו נציגים מעולם האופנה ה"בוטיקי" של תל אביב, מעצבי על ומעצבים צעירים ומבטיחים לטובת עיצוב 100 פריטים.

את הפעילות יזמה "קרינולינה - מעצבת דעת קהל", משרד תקשורת לעסקי בוטיק, על מנת לקדם 100 עסקי בוטיק בתחום האופנה, שנפגע בתקופת המיתון.