כתפיים הרם

מוחותיהם של מעצבי העל בעולם, מגיעים לנקודת רתיחה רצינית, עד שהם משיקים קולקציה עונתית חדשה וקובעים את הטרנדים התורנים. כמעט במקביל, מתרגמות הרשתות המסחריות את הטרנדים העיליים, למחירים שהציבור הרחב יכול לשאת.

נשאלת השאלה באיזו נקודה הפך מה שכונה פעם "תרגום טרנדים", למכבסת העתקות של ממש. רק לפני כחודשיים טענו בלוגרים שרשת האופנה הבריטית "פרימרק", העמידה עיצוב דומה מאוד, בשינויים קלים, שמלה מתוך קולקציית החורף של בית האופנה הצרפתי בלמיין. שמלת המקור מתומחרת בכ-10,000 יורו, לעומתה, זו של פרימרק מוצעת במחיר לא הגיוני, ביחס לכמות הדיטיילים, של 22 פאונד.

אך זהו אינו מקרה חד פעמי, אלא מקרה מייצג. יצירת דגמים הדומים מאוד למקור, הפכו ע"י הרשתות המסחריות לאמנות, המחפה על הצד הלא מוסרי של העניין. רשתות האופנה מסירות את כפפותיהן הזולות ויוצאות למרוץ הבאת העיצובים הגדולים לקולבי הסניפים שלהן. בעבר הן היו טורחות לטשטש את העקבות לעיצוב ה'אמיתי'. היום, כמו שמוכיחה הקולקציה החדשה של זארה, הן עובדות מאוד קשה דווקא כדי להבליט אותן.

גם קולקציית הנשים לחורף 2009-10 של זארה, מכסה כל טרנד אפשרי, שנמנה עם רשימת החובה של החורף הקרוב. העונה מתמקדת בעוצמה אלגנטית, עם בגדים בעלי אפיל נשי ומחוייט, ברוח הדברים שהציגו דולצ'ה וגבאנה, שאנל וז'יבנשי בתצוגות החורף שלהם.

זארה מציעה חליפות כהות המתבססות על מודל חליפת הכוח האייטיזית, רק עם צללית הדוקה יותר וכתפיים מעוגלות או בסגנון שנות ה-30-40 המעודנות, עם מותניים מודגשים. יש גם שמלה שחורה וחמורת סבר, בעלת כתפיים בלוניות, בסגנונה הסוריאליסטי של אלזה שאפירלי.

גם בית האופנה פראדה, עם קולקציית החורף המחוספסת שלו, נדגם אצל זארה, בדמות שמלה חומה במראה עור, מעילי צמר כבדים ומגפי אבזמים כבדים. מנגד, ה'גלאם רוק אטיטיוד' של גוצ'י ובלמיין, נראה במכנסיים צרים מאוד, שנלבשים עם מעיל אופנוענים הדוק או ז'קט ג'ינס מכוסה ברוכסנים ולפעמים גם בפרווה סינתטית.

קולקציית הגברים, אולי מתוקף העובדה שקהל היעד שלה פחות מעודכן בפרטי הרגע, נצמדת פחות למה שמעצבי העל מכתיבים. אמנם קל לזהות מינונים גבוהים בקולקציה, של חליפות פראדה, הדוקות מותניים, גלאם ויקטוריאני של D&G או רדיקליות של כריס ואן אש, אבל בסך הכל המעצבים של זארה לא נצמדו באדיקות לעיצובים המקוריים. החליפות עדיין שומרות על מבנה צר ומופיעות בקשת גווני האפור העדכנית. חריגות נרשמו בעזרת מכנסיים רחבים מאוד, מרובי כפלים או בעלי מפשעה נפולה במיוחד.

לזארה, שמור מקום של כבוד מפוקפק בתוך תעשיית האופנה הצופה מקרוב במסלולים ומהנדסת אותן על ידי צי עצום של מעצבים לתוך החנויות שלה. היא זו ששינתה את כללי המשחק וגררה רשתות רבות, מקומיות וזרות, לאמץ דפוס פעולה דומה.

למעשה, ככל שהשיטה תלך ותשתכלל, יהיה קשה יותר ויותר למצוא הבדלים בין המותגים, וזארה תהיה שווה לקסטרו, תהיה שווה למנגו, תהיה שווה ל-H&M. ועדיין, חייבים להודות, פעמים רבות, היכולת להעמיד עיצובים אשר דומים להפליא לאלה של מעצבי העל, הופכת את הקולקציות של הרשתות לחזקות ואולי יותר מכל לרלוונטיות, לפחות לעונה אחת.

הבחירות הנכונות של מקורות ההשראה והעמדה של כמות גדולה במיוחד של בגדים מעוררי תשוקה, מחדדות את האמביוולנטיות ששיטת העבודה מעלה. זארה, אולי יותר מכל רשת אחרת, תופסת טרמפ על ההשראה שמגיעה ממותגי העל. היא מכוונת את המעצבים שלה, ובעקיפין גם מעצבים של רשתות אחרות, להפוך גאונות של מעצב לרגעית ונגישה מידי.

אבל בתוך שיטת הגרילה הזו, זארה היא גם מימושה של הערצה פוסט מודרנית, החושפת את המקורות מתוכם היא מצטטת. היא מצליחה לקחת את רעיונותיהם של מעצבי העל הכי נכונים לאותו הרגע, ולהפוך אותם לטרנד סוחף עולם. במובנים רבים, זארה היא הבבואה הכי עדכנית על מצב עולם האופנה היום.