רחל עציון בת ה- 75, נראית כמו אליזבת טיילור 'מייד אין יזראל'. היא ממהרת לספר לי שאני לא הראשונה שמחמיאה לה על הדימיון לסגולת העין מהוליווד. עוד בצעירותה התפרסמה תמונה שלה בעיתון, עם הכיתוב 'הכפילה הצברית של אליזבת טיילור'.
מארון הבגדים של עציון נוטף שיק חו"לי מותגי, עם כמה פריטים לאספנים, שהייתם שמחים לעשות להם 'קופי-פייסט' לגרדרובה הפרטית. הכל מקופל בקפידה ושמור בקופסאות וניירות משי עדינים. סבתא בעלת כיכר-המדינה-שיק וסטייל ממכר. ציפורניים משוחות בלק, תסרוקת נפוחה ואיפור מוקפד. הכי שושלת.
ניים דרופינג
"מעולם לא הייתי ספורטיבית ובאחד הטיולים שלנו בחו"ל עם זוג חברים, העדפתי לחפש לי חברים לברידג' על פני טיול רגלי בטבע. לקראת סוף המשחק גיליתי שאני משחקת עם סגנו של הגנרל שארל דה גול ועם הבת של הפילנתרופ האמריקאי, גוגנהיים. ניצלתי את הנסיעה חזרה למלון ולימדתי אותם את 'הבה נגילה' ו'הבאנו שלום עליכם'. וכולנו זייפנו בכיף."
לחייך למצלמה
"הייתה לי תופרת פרטית, שהיה לה חדר בביתי. מדי חודש היא הייתה מגיעה אליי עם ערימת ז'ורנלים לעבודה של שבוע ימים אינטנסיביים. לא היו אז יועצים סטייליסטים-שמייליסטים, אני הייתי הסטיילסטית של עצמי. הייתי בוחרת את הבדים, הגזרה והמראה הכללי והיא הייתה מסתגרת בחדר עם מכונת התפירה. אחרי אין ספור מדידות, השמלה הייתה מוכנה. בתמונה הזו אני בשמלה שנתפרה לי במיוחד ויש בה משהו קלאסי אבל מושך את העין."
נימוסים והליכות
"אבי נפטר כשהייתי בת 11 וגדלתי עם אמי שעבדה מאוד קשה על מנת לפרנס את שתינו. היא השרישה בי את העקרון שהכסף הוא לא המהות, מה שחשוב זו ההשכלה, אהבת אדם ונימוסי שולחן (עליהם תמיד הקפידה). המפות בביתה של אמי, היו תמיד מעומלנות, הסכו"ם מסודר ובאגרטל היו פרחי שדה שקטפנו מדי יום בחוץ. אני היום קצת התקלקלתי, פעם לא הייתה ארוחה קלה בלי סידור מופתי ומפיות בד מגוהצות."
היה פה שמח לפני שנולדת
"מזה 51 שנה יש לי כיסא קבוע בפילהרמונית. מגיל צעיר אופרות ומוזיקה קלאסית מרגשות אותי עד דמעות. ואני לא יכולה שלא להבחין בשינויים שחלו כאן במשך השנים. פעם מי שהגיעה לקונצרט כיבדה את המעמד בשמלות קטיפה ארוכות ותכשיטים הולמים, סטייל הוליווד הישנה. והייתה תחושה של ערב גאלה יוקרתי. כיום הכל יותר משוחרר. אבל גם לזה יש את החן שלו, אני מניחה."
פריט שלא נפרדת ממנו
"אני לא אוהבת לאגור. מה שאני לא לובשת אני נותנת לעוזרת שלי. אבל, יש שרשרת שערכה הכספי הוא פעוט, אך היא הייתה שייכת לסבתי, שלא הכרתי, שעליה אני שומרת מכל משמר."
צ'קלקה (אם תלבשי יבוא שוטר אופנה)
"אני אוהבת אופנה על כל שיגעונותיה. אבל מה שקשה לעיכול מבחינתי זו הבטן שנחשפת. אני לא יכולה לשאת את הבטן שמציצה וגולשת מקווי המתאר של הגוף."