צופן מרג'יאלה

לא מזמן עברתי לגור בדירה חדשה ברחוב קטן בפריז. מסוג הרחובות האנונימים בעיר, שזר או תייר לא יבין, לא יראה, לא ידע. באמת לא משהו לכתוב עליו הביתה. בסוף הרחוב שלי יש בית ספר יסודי ענק עשוי אבן אפורה, קצת מלוכלכת, עם פסלים יפים שמשתרגים בטבעיות על הפסאדה החיצונית. בכל בוקר אני שותה בבית הקפה שממול את הקפה הראשון עם הקרואסון. כמו פריזאית מיטיבת לכת.

אחרי כמה ימים של בהייה בכניסה לבית הספר, הבנתי שהוא מאוכלס בצורה די מעניינת ולא שגרתית. בכל בוקר, במקום מאות ילדים רעשניים וגדודי הורים שמנופפים להם לשלום, ראיתי עשרה אנשים בחלוקים לבנים, נכנסים לבנין. וזהו.

באחד הבקרים התקרבתי בזהירות לאחד מחלונות הבנין והצצתי. מבפנים הכל היה לבן ובחדר הכניסה הענק עמד קרוואן נוסעים לבן. לידו, הוצב שולחן לבן, אליו היתה רכונה בחורה לבושה בחלוק לבן. מעליה שאנדלייר לבן.

למחרת היום סחבתי איתי את א', שיחווה דיעה. הוא אמנם רטן בהתחלה שיאחר לעבודה, אבל כשראה את עשרת המופלאים הלבנים, גם הגבות שלו התרוממו בפליאה.

עוד באותו הערב, חזרתי למקום, מחוזקת בשלושה חברים מקומיים, כדי לרגל אחרי השכנים המוזרים שלנו. בית הספר כבר היה סגור ועל המדרגות בכניסה ישב ההומלס הקבוע. זה הבית שלו לשעות הלילה. התעניינו אצלו בנוגע לפשר הפעילות המחתרתית שמתבצעת במהלך היום בבנין היתום. "אה, אתם לא יודעים מי קנה את בית הספר הזה?", התפלא הקבצן, "זה מעצב האופנה מרטין מרג'יאלה. הוא לא שינה דבר בבית הספר. הכל נשאר במקומו, אבל הוא הקים פה בית אופנה ענק". רק בפריז מקבץ הנדבות הקבוע הוא גם מומחה להוט-קוטור.

מרטין מרג'יאלה הפך לאובססיה שלנו. ידוע כי המעצב הבלגי מקפיד שלא להיראות, אף אחד מעולם לא צילם אותו ורק מעטים יודעים לזהות אותו. לא רק העניין המסתורי סביב זהותו הוא מחתרתי, אלא גם הרעיון העיצובי שלו. מרג'יאלה מקפיד לקחת קרדיט קבוצתי ולא אישי על היצירות שלו, שלעתים מקבלות אופי לא גמור.

באחד מביקורי בכלבו הפריזאי היוקרתי 'בון מארשה' BON MARCHE, מדדתי שמלה של מרג'יאלה. היא היתה שחורה ונהדרת. הבד שלה היה נעים ורך, בדיוק באורך הנכון, נראה היתה שהיא נתפרה במיוחד עבורי. הסבתי את תשומת ליבה של הזבנית על כך שחסר לה שרוול. חשבתי לעצמי שתמורת 800 היורו שדורשים עליה, כדאי אולי לצאת מהחנות כששני השרוולים מחוברים לשמלה.

המוכרת, לבושה גם היא בחלוק רפאים לבן, חייכה במסתוריות. "כשאת קונה משהו מבית מרטין מרג'יאלה את לא קונה בגד אלא רעיון", היא הסבירה לאט. זה המוטו של המעצב הנודע והנסתר הזה.

מרג'יאלה, בן 42, נולד בעיר לובן שבבלגיה, בוגר האקדמיה המלכותית לאמנויות באנטוורפן. הוא התמחה אצל ז'אן פול גוטייה בין השנים 1983-1985 והיה למעצב הראשי של קו הנשים של הרמס. שנות השמונים היו שלו. יחד עם ריי ואקאבוקו (קום דה גארסון) הוא הפך את קערת האופנה על פיה, עם עיצובים שוברי גבולות, שמתנגדים לאיפוק והשמרנות של עולם היוקרה המסורתי. את בית האופנה על שמו הוא הקים ב-1988.

מרג'יאלה שבר את החוקים הקשוחים: השרוולים שלו תמיד ארוכים מדי, התפרים של הבגדים חיצוניים וגולמיים, החולצות גזורות לחלוטין.

מרג'יאלה הבלגי הפך בסופו של דבר להיות הגאון המסתורי וחביב העיתונות הפרנקופונית. בחודש יוני האחרון, עיתונאית של מגזין ELLE הצרפתי, קיבלה בגד של מרג'יאלה איתו הסתובבה יום שלם. את תגובות הציבור, היא העלתה בכתבה משעשעת שהתפרסמה במגזין.

הבגד, עשוי שערות, נראה כמו אוברול בעל חלק אחד, אליו השתחלה העיתונאית. היא נראתה כמו כלב מגודל. מרג'יאלה סידר לה אפילו פיאה בלונדית והיא תארה את תגובות הנהגים על הכביש כשראו אותה ישובה בתלבושת מאחורי ההגה בתוך המכונית וכיצד הברישה את התלבושת בערב מול בן זוגה המשתאה.

בינתיים, למרות הפרובוקציות והעניין הרב בו, מרג'יאלה ממשיך לשמור על פרופיל נמוך ומקפיד שלא לעלות על הבמה בסיום תצוגות האופנה שלו.

בכיר בעולם האופנה, שעבד איתו ומעדיף להשאר בעילום שם, מספר: "הוא לא עולה על המסלול, אבל אף אחד לא יודע, שבכל תצוגה שלו הוא יושב בקהל ואפילו לא בשורות הראשונות".

איזה אדם הוא?

"הוא מקסים. באמת שאין לי דבר רע לומר עליו ולעולם לא אעשה דבר שיפגע בו. עבדתי איתו כמה שנים והוא מאוד יצירתי ונעים להיות בחברתו. הדרישות שלו מאוד גבוהות ולמרות שהוא מצליח מאוד, הוא איש מאוד צנוע ונעים הליכות".

למה הוא מתעקש להישאר כל כך אנונימי?

"הוא רוצה להמשיך לשתות את הקפה שלו בבית הקפה בשקט. ז'אן פול גוטייה לא יכול לעשות זאת וגם קארל לגרפלד לא. מרטין מרג'יאלה יכול להנות מאנונימיות ועדיין להחשב למעצב מצליח, הוא לא זקוק לפרסום כדי למכור. כולם רק ממתינים לראות מה הבשורה הבאה שיוציא".

ואכן מרג'יאלה מוכר ובמחירים יקרים. מחיר שמלה ממוצעת שלו נע בין 800-1500 יורו, מכנסיים בין 300-1500 יורו וחולצה 300 יורו ומעלה. במחירים האלה, היה צפוי שהמעצב יזרוק איזו עצם תקשורתית. אבל ההפתעה מכה שוב. כשפנינו אל השכנים החדשים במורד הרחוב, קיבלנו תגובה תקיפה אך מנומסת שכל תקשורת, עליה להתבצע באמצעות פקס. ראיון עם המעצב? אנחנו יכולים לשכוח מזה. לקפוץ לקפה ספונטני? לא בא בחשבון.

מרג'יאלה ממספר את פריטי הקולקציה שלו, על גבי תווית בד לבנה בצורת מלבן, שמחוברת לבגד בארבעה תפרים לבנים. על המלבן הלבן, המוצמד לפנים הבגד, כתוב בספרות שחורות מספר הקולקציה, השנה והדגם, במבט מחוץ לבגד, תראו רק ארבעה תפרים לבנים שמחזיקים את התווית. זה סימן ההיכר למעצב שהכניס לעולם האופנה את קונספט הדקונסטרוקציה כהצהרה אופנתית.

מקרא לתווית:
0. בגדי נשים עבודת יד
1. קולקצית נשים
4.מלתחת נשים
8. משקפים
10. קולקציית גברים
14. מלתחת גברים
0+10 בגדי גברים בעבודת יד
11. אקססוריז לגברים ולנשים
13. אובייקטים אחרים ומגזינים
22. נעלים לגברים ולנשים
6MM בגדי גברים