שבוע האופנה בניו יורק, נפתח ביום חמישי האחרון והוא לא מהמסעירים שבשבועות האופנה. כמו שציינה אחת ממבקרות האופנה של האתר style.com, המעצבים נאחזים בקונספט של עיצובים נגישים ולבישים, ובהתאם, החזרה לבסיס הפשוט וההיצמדות אל קוד לבוש אורבני-קז'ואלי-ניו יורקי הניבה עד כה לא מעט קולקציות נטולות חיים.
אכזבות נרשמו מיצירותיהם של צמד המעצבים "שיפלי והאלמס", "ויליאם ראסט" (השייך לג'סטין טימברלייק) ומזו של זוכה פרס ה-CFDA, סקוט סטרנברג, למותג "boy by band of outsiders", שהייתה הכל מלבד חריגה בנוף.
על רקע אפרורי שכזה, המצטיינים בולטים אפילו יותר. כמעט ארבעה ימים לפני סגירתו של שבוע האופנה, שולטות בתודעת המבקרים שתי קולקציות מרהיבות.
המעצב המחונן ג'ייסון וו (Jason Wu), בן ה-26 (מטייפה במקור), הציג אוסף המושפע באופן ישיר מבתי האופנה באלנסיאגה ולנווין, ושפך סילואטים משנות הארבעים, אל תוך עיצובים עכשוויים, תוך שימוש אינטליגנטי בהדפסים ומרקמים. שמלה עשויה בד ג'ינס דקיק, עליוניות צמריריות המזכירות את הקלאסיקה של הלבוש האירופאי וחצאיות עיפרון בגזרה רפויה יותר שהוכנסו תחת אבנטים רחבים, היו דוגמאות מצטיינות מהמסלול.
אך וו לא נשאר רק במחוזות שנות ה-40 המרעננות (לא עשור פופולארי במיוחד בקרב המעצבים הניו יורקים, שמעדיפים לחזור אל הסיקסטיז-אייטיז). זה זמן רב שמעצבים אחרים מלבד מארק ג'ייקובס, מתמסרים לחלום הנשי העשיר ועל ידי שימוש בהדפסים צפופים, גיאומטריים וא-מורפיים הוא העניק לבדים עומק וגנדרנות שובת עין.
אישה כמו כפפת בייסבול
אל מול הפיאסטה האירופאית של ג'ייסון וו, ניצבת בגאון הקולקציה הכה-אמריקאית של אלכסנדר וונג. חביב ביצת האופנה של מנהטן (שהשיק לא מכבר הצצה לקולקציית הגברים היבשושית שלו), חזר אל המקור הבלתי מעורער של ארה"ב ספורט ובייסבול.
עליוניות טריינינג אייקוניות נופחו אל פרופורציות מפתיעות, המדגישות את תכונותיו של הבד העבה; חצאיות טניס זכו לאינטרפטציה סקסית ונשית, על ידי שימוש בבדים מפוספסים וקיפולים; ומוטיבים שנלקחו מכפפת הבייסבול כמו צבע הקרמל המשופשף או רכיסת השרוכים, הבזיקו על ז'קטי עור, ברכיסות של ווסטים או כמגני כתף על שמלות, המזכירים את אלו של שחקני פוטבול.
לקראת סופה של התצוגה, כשעל הקוד האמריקאי הוטחו נגיעות של לבוש רחוב ספק נוצץ ספק ספורטיבי, נדמה שוונג מצליח למצות את הקסם הלא מוגדר של כור ההיתוך הניו יורקי.