הספירה לאחור

הדיאטה של קרל לאגרפלד הייתה אחד מארועי האופנה החשובים ביותר בעיני הצרפתים בשנת 2000- הלידה מחדש של קרל לגרפלד הגדול. הוא השיל ממשקלו יותר מ-42 קילוגרמים והפך מאדם שמן למעצב מיניאטורי. הוא גם שינה את הלוק הכללי שלו ואימץ את מכנסי הסקיני השחורים, ז'קט שחור וחולצה לבנה ומכופתרת שמכסה את צווארו. על האצבעות שלו אפשר למצוא עשרות טבעות כסף. שנתיים מאוחר יותר הוא גם פרסם ספר שכולם רצו לרכוש: "דיאטת לגרפלד".

כבר 20 שנה קייט מוס נמצאת כאן בצרפת. אז מה אם היא בלונדון, מעבר לתעלה. שעתיים ועשרים ביורוסטאר והצרפתים ניכסו לעצמם את האנגליה הנרקוטית. בעשר השנים האחרונות לא הצליחו למצוא לה תחליף או מחליפה. הצרפתים כבר חשבו שיפטרו ממנה כשפיט דוהרטי כיכב בתמונה אבל מוס זרקה אותו וחזרה לעצמה. גם היום היא ממשיכה לשלוט בפרסומות בתחנות המטרו בעיר.

האיש שהלביש נשים כמו גברים ונתן להן לגיטימציה להשתחרר ממה שהכתיבו חוקי האופנה הנוקשים (וכריסטיאן דיור), מת לפני קצת יותר משנה בגיל 71. הוא הראשון שהעז להלביש נשים בסמוקינג ובז'קט ספארי, הציג על מסלולי התצוגות דוגמניות שחורות ועיצב עם נוצות של ציפורים נדירות. בשנת 2002 פרש מעולם האופנה. "כל אישה בעולם חייבת לאיב סן-לורן" אמר פייר ברז'ה, בן זוגו ומי שהקים לו את אימפריית סן לורן, ביום שאחרי מותו. הוא ישאר תמיד מי שנחשב כמעצב הראשי במאה העשרים ואחד המוכרים ביותר ברחבי העולם.

אם סן לורן עיצב בגדים בעזרת נוצותיה של ציפור גן עדן, היום המעצבים כבר לא יכולים לעשות זאת. אבל הם כנראה גם לא היו בוחרים אם היתה עומדת בפניהם האפשרות. לראשונה, בשנים האחרונות, עולה ומתפתחת מגמה של דאגת המותגים לסביבה תוך התחשבות בתנאי הייצור. מותגים שמתהדרים בתווית אקולוגית הביאו בצרפת להקמת סלון אופנה חדש: ETHICAL FASHION SHOW. השנה הוא יחגוג את יום ההולדת החמישי שלו. בתחילת אוקטובר, בעיצומו של שבוע האופנה בפריז, השטיח האדום של שבוע האופנה האתי יפרש.

שנות התשעים סומנו על ידי מלוכתם של תחתוני החוטיני. העשור העוקב התחיל עם חזרה לאופנת הרטרו. אבל לא רק בבגדים. כאן נכנסו גם התחתונים לעניין ובעיקר אלה שמכסים היטב-היטב את הישבן. נטיות אופנתיות קיימות גם בעולם הלנז'רי ומי שיכולה לחגוג כרגע היא בעיקר בריז'יט ג'ונס.

תנועת הבלינג-בלינג, כמו שאוהבים לכנות אותה בצרפת, עוסקת באופנה ובעיצוב הפנים של הבית עם כל מה שמבריק, נוצץ, זוהר ומחזיר אור. התנועה הזאת שהוקמה בצרפת בערך בשנת 2000 נחלשה לפני כשנה מאז פרץ המשבר הכלכלי. לאף אחד, אחרי הכל, לא נעים לנקר עיניים. מי שהוביל את האופנה הזאת בשנים האחרונות הוא לא אחר מהנשיא, ניקולא סרקוזי, שאף זוכה בתקשורת לכינוי "נשיא הבלינג-בלינג" בעיקר בשל חיבתו לסממני עושר ולוקס. הוא כיום הפרסומת המהלכת המפורסמת ביותר לשעון רולקס. במקרה שלו, מתנה מקרלה ברוני.

תוך מספר שנים האקססוריז הפכו לבלתי ניתנים להחלפה. הפריזאית הממוצעת מסוגלת לשנות הופעה ביום ובלילה רק באמצעות אקססוריז. היא יודעת להאריך את הסילואט בעזרת צעיפים ושרשראות ארוכות, להאריך את הצוואר בעזרת עגילים ולשנות המראה הכללי עם צבע הגרביונים. לכל עונה יש את ה- IT BAG שלה ולפי הנעלים אפשר למדוד את מצב רוחה. כל המותגים הבינו מה נשים אוהבות כי, אחרי הכל, זול יותר לקנות תיק של דיור מאשר שימלה.

משנת 99 שוק חדש של מראה אורבני נפתח בצרפת, מתפתח ומקבל חשיבות. מאז שהתחילה אופנת הרחוב, וחנויות כמו אמריקן אפירל החלו לצוץ בפריז כמו פריזאיות בעיצומו של מכירת סוף העונה, ג'ינס וסניקרס הפכו לבאגט והחמאה ברחובות העיר. לעבודה עדיין אסור ללבוש אותם אבל גם החברות הגדולות כמו אדידס וסטלה מקרתני או פומה ואלכסנדר מקווין, התכופפו לטרנד ומחזיקים היום קו לבוש קליל לעיר וליומיום.

האופנה הגברית בשנות ה-2000 לא היתה תופשת תאוצה אילולא הדי סלימאן היה נכנס לדיור גברים. איתו, כל האסתטיקה של הרוקר המתוחכם מקבלת תפנית חדשה. הסילואט אנדרוגיני, העניבה השחורה דקיקה והגברים פתאום לובשים סקיני. בשנת 2007 הוא עזב את דיור והשאיר בעיר מספר לא קטן של גברים אבלים.

שיתוף הפעולה בין H&M לשמות הגדולים ביותר בעולם האופנה הפך לסוג של ריטואל בכל תחילת עונה. זה התחיל עם לגרפלד, המשיך עם סטלה מקרתני ועבר גם לחיטוט בארון של מדונה. מספר פריטים של הקולקציה שמעוצבים ביד אמן מפורסם. הצרפתיות ממתינות בכניסה לחנויות כבר בערב לפני. בחודש הקרוב, החברה החליטה לעבוד על תחום הנעלים והמעצב הנבחר יהיה ג'ימי צ'ו.