וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תהיו קצת רוסים

לירוי שופן

13.10.2009 / 14:20

במקום לנהור אחרי טרנדים עונתיים ולגמור עם העדר, אפשר לנסות לאמץ סגנון קצת יותר אינדיבידואלי - 3 הצעות לשינוי

את טייטל "המשפיעים הגדולים של חורף 2010", מקבלים העונה ארבעה בתי אופנה עיקריים: ז'יבנשי עם הרומנטיקה האפלה (תחרות, ניטים וכתפיים בולטות ושלדיות) בלמיין עם שיק ה-"בימבו-בייקר" (שמלות פאייטים ומעילי אופנוענים עמוסים ברוכסנים מנצנצים), סגנון האופרה של דולצ'ה וגבאנה, שהחזירו לתודעה ז'קטי אדמירל גבריים ושמלות קטיפה ומרק ג'ייקובס, שהלך על שנות השמונים (בקיצוניות).

אבל טרנד וקוץ בו. העונה בקושי התחילה (אפילו באוקטובר של פריז עדיין חם) והמגמות המרכזיות לחודשים הקרובים כבר סובלות מחשיפת יתר. במקום אופנה על סף גסיסה, אנחנו מציעים כאלטרנטיבה שלוש מגמות אחרות, פחות מדוברות. רגע לפני שהן סוחפות את כל השוק, אפשר לפחות בחורף הקרוב, להשתמש בהן כדי להיראות מעט אחרת.

במקום אופנוענים, רוכסנים וניטים: זוהר נשי

תוצאת הטלטלה שעברה הנשיות בעשור האחרון, גרמה לה לאבד את סממניה הקלאסיים. מעצבים החלו להלביש נשים במעילי אופנוענים, הוסיפו להן כריות כתפיים, הצרו את החליפות והביאו איתם מינימליזם מסרס.

כל אלה יוצרים ריאקציה, הקוראת לחזור לבדים נשפכים, סילואט שעון החול ואלגנטיות ישנה. בסיס המראה הזה בנוי על צללית ה"ניו לוק" של כריסטיאן דיור משנות הארבעים – מותניים צרים ומודגשים באופן יוצא דופן, מקטורני צמר בגזרה רפויה יותר ו"בוסט" של ווליום בחצאיות ובחלקים העליונים.

לתבנית הבסיס מצטרפים חומרים רכים של בדי סאטן ומשי, צבעים מעושנים ופריטים כמו חצאיות טורבן, חצאיות עיפרון דקיקות, חליפות המחולקות על ידי אבנט ושמלות ארוכות מבדים מודפסים בצפיפות. הנציגים הבולטים הם ניקולא גאסקייה ל"בלנסייגה", אלבר אלבז ל"לנווין" ודריס ואן נוטן.

במקום ניו יורק של שנות ה-80 : מוסקבה של שנות ה-30

בעונת החורף הנוכחית, בתי האופנה חקרו פחות פולקלור של תרבויות זרות והעדיפו להתעסק במוכר ובקרוב. יש שקושרים זאת להאטה הכלכלית, שגררה רבים מבתי האופנה הגדולים (כמו לדוגמא ברברי ופראדה), להיצמד אל פרטי המפתח שלהם.

אל מול כל אלה, אנחנו מציעים לכם ללכת לתרבות של ה"אחר", המוכר מעט פחות. העונה, מככבות הערבות הסיביריות, על כובעי צמר, מיליטריזם צארי ורקמות פרחוניות, וקו התפר האסייתי, על צבעיו הוויטאליים, המשי וגזרת הקימונו.

בחזית המזרח הקרוב והרחוק עומדים שניים. אנטוניו מראס, שמביא את "קנזו" לשיאים חדשים, ערבל את היצירה האקלקטית שלו למחוזות של רוסיה מלפני המהפכה: קרדיגני-ענק בסריגה רחבה ורקמות צבעוניות, שמלות מקסי המורכבות מטלאים ונגיעות של פרווה שילבו בין העושר התרבותי לאפיל כפרי בלתי מלוטש.

מנגד, ג'ון גאליאנו ל"דיור", יצר קולקציה שפלירטטה עם הרעיון האסייתי, ושילבה בין פריטי מפתח במסורת של דיור, חצאיות בלון, מכנסי שרוואל עגלגלים וז'קטי קיסר סיניים בצבעי זהב מפתים.

במקום מתיקות של המאה ה-20: תהפכו לשחורים

בעוד שמעצבים רבים עסוקים בחזרה אחורה, אל המאה ה-20, יש המנסים להדגיש זהות אינדיבדואלית קצת אפלה, שאינה מתחשבת במוסכמות חברתיות ולספק אלטרנטיבה הולמת לכל סילואט או חומר מוכרים ושחוקים.

מה שנראה במבט ראשון כגותיקה או פאנק מסוג אחר, מתגלה כלוק עתידני: צבעים שחורים ומתכתיים, שמשדרים כוחניות הישרדותית או צלליות רחבות ומטשטשות, שאינן מתחשבות בשום קטגוריה של מין (בניגוד לאנדרוגיניות, שהיא ערבוב של סממנים גבריים ונשיים).

בקצה הקיצוני של הלוק האפלולי, תמצאו את גארת פיו, שהציג את הקולקציה שלו בסרט, בו מככבת דוגמנית אחת שצועדת שוב ושוב על אותו המסלול. בקצה המרוכך - כריס ואן אש, שקולקציית הנשים שלו משלבת מלנכוליה ופוסט-קטסטרופה (אולי בגלל העטיפות והשכבות השחורות) עם מגפיים מהונדסים וכבדים, שרשראות זהב המרפררות אל המדע בדיוני ורמזים לחייטות גברית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully