הדבר הראשון שיש לעשות כדי להתרשם מהקולקציה החדשה של עינב והדס צוקר ל"רוס אווטה", הוא להתעלם לחלוטין מהקטלוג המלווה אותה. הוא לא משקף נאמנה את היצירה העונתית רבת הזוויות ובעיקר עושה עוול לאותם העיצובים, גם אם צולם באנטוורפן בביתה של זמרת אופרה.
סרטי ה'פילם נואר' שהיוו את ההשראה לקולקציה, נפלו מעל דפי הכרום לפרשנות טראשית. ניכר שהיתה כוונה לתת לבגדים (המכוונים אל נישת האופנה אינטלקטואלית), קיק עכשווי, מסחרי וטרנדי יותר, אך תוצאת הצילומים, הפכה בעיקר לאייטיז מקושקש מדי הסובל מסגנון מתלהם, למרות הניסיון הפילם-נוארי להתעמק ב"זוויות חריגות".
"להתריס על הקלאסיקה", מעידות האחיות צוקר, מעצבות ומייסדות המותג, על כוונותיהן בקולקציה לחורף 2009. למרות האמירה השחוקה הזו, נדמה שיש מאחוריה לא מעט אמת העונה. כאמור, שנות הארבעים ומאפייני הפילם נואר משמשים כמוטיב-על, אבל לא בהגזמה. פלטת הצבעים הכהה נשענת על אפור, שחור, חום וירוק, אך במקום סילואט נשי עם מותניים מודגשים, כפי שנהוג לצפות מרוח העשור, בחרו המעצבות לדבוק בצללית נימוחה ומשוחררת, המאפיינת פריטים רבים ובעיקר את אלו הנמצאים על קו התפר של חולצה-טוניקה-שמלה.
מול אותה גזרה כמעט א-נשית, שחוצה שמלות ומתבטאת גם בסריג קרדיגן ענק וכוחני, צץ לו מעט "פורטיז" חמקמק, המאיר באור אפל פחות את הקולקציה כולה: שמלה שחורה והדוקה, המחולקת לבלוקי בד בזכות משחק שקיפות-אטימות; גופיה ירוקה שאזור החזה בה מתוחם בפסי קטיפה טון על טון, מדמים ספק חזיה ספק מחוך או שמלה אפורה בעלת ברק אטום, תודות לבד המשי, שתחת שרווליה מציצה תחרה צרפתית שחורה ופרוורטית.
כל אלו מעידים בעיקר על דבר אחד. רוס אווטה לא לוקחים את מושגי הנשיות כמובנים מאליהם, אלא מנסים, אולי כחלק מאותו "פאנק אטיטיוד" להוסיף ולשנות את המוכר. זו אולי סיבת ההתעקשות לשלב ניגודים בקולקציה, הקושרים בין נשי לגברי, בין קלאסי לספורטיבי ולגרום לבגדים לעבוד בשכבות.
אבל בין ז'קט אופנוענים עשוי בקפידה, שצווארונו בנוי כמעין צעיף דקיק, או שמלה בהדפס נוף מאובק, מתגלים בקולקציה גם סדקים המעידים על התפשרות. הפריטים המצוינים כאן מהווים את פסגת הקולקציה, אבל האם נרשמת הפעם פזילה אל המקום הבטוח יותר? כנראה שכן. העונה מגלות המעצבות גם צד נגיש יותר, פחות עקשני המתבטא בהרחבתו של קו הקז'ואל RHO, שאמור להציע בייסיק מעוצב במחירים נגישים: מעיל צמר נאה, ששובצו בו כפתורי לבבות מיותרים לחלוטין, כמעט חנפניים ומעין ז'קט ג'ינס בובתי (המחוויר במסחריותו לצד סריג בצבע בורדו עמוק בגזרה מחומשת). בניגוד לקולקציות עבר, שהכילו מינון גבוה יותר של אלטרנטיבות לבגדי ערב, הפעם נדמה שהרסן עבד חזק יותר.
ולמרות כל זאת, רוס אווטה, נכון לרגע הנוכחי, היא למעשה אחת הבשורות המרעננות שידע שוק האופנה בישראל. הן משמיעות קול יציב, המוכיח כי לא כל דבר באופנה המקומית הוא תוצר ממוחזר. לא סתם ציינה ביובש אחת האחיות, שבביקורה האחרון בלונדון לא היה דבר מדכא יותר מרחוב אוקספורד עתיר הרשתות. אפילו שם קשה למצוא משהו אחר.
מחירים: חולצות: 199-699 שקלים; שמלות: 299-999 שקלים; מכנסיים: 499-599 שקלים; ז'קטים: 449-899 שקלים.
רוס אווטה. דיזנגוף 155 תל אביב; אוסישקין 48, רמת השרון.
