תיאטרון בובות

לפני שמתייחסים לקטלוג החדש של "פלסטיק דול", חייבים לתת למעצבת שושי ברבי קרדיט על הרעיון שעומד מאחוריו. ברבי קיבצה כמה מיני-סלבס (משה פרץ, לאון שניידרובסקי, מיה קרמר וחובי סטאר), שהצטלמו לקטלוג החורף שלה, בהשראת כוכבת הפופ והאייקון האופנתי ליידי גאגא ויצרה קטלוג שמתיימר להציג את הצד האפל שמאחורי עולם הפופ והזוהר. אי אפשר שלא לפרגן לחיבור של ברבי לתופעה עכשווית, והדילוג על הדרך הקלה והשמרנית של צילומי סטודיו סטנדרטיים או צילומי הרחוב באווירה "יומיומית-אגבית" שאליהם הורגלנו.

אחרי הפרגון לקונספט, אפשר לגעת בבעיה המרכזית של הקטלוג – בדיוק כמו המוזה שעליה הוא נשען, גם הוא לא באמת מספק מבט לצד האפל, אלא נשאר בגבולות המאוד ברורים ונוחים של הקונצנזוס. ליידי גאגא היא זמרת שמתיימרת לתת אלטרנטיבה בועטת לפופ הסכריני, אבל בעצם משחקת את המשחק על פי החוקים המוגדרים שלו. בניגוד לקולגות כמו איימי ווינהאוס ולילי אלן, שמייצרות מדי יום שערורייה חדשה, היא בסך הכל ילדה טובה שמדי פעם זורקת איזה Fuck לאוויר והולכת עם התחתונים בחוץ. ביג דיל.

הקטלוג של "פלסטיק דול" לא מאוד שונה באופיו – לכאורה חתרני ופרובוקטיבי, אבל לא מטלטל ומזעזע כמו שהוא נהנה לחשוב שהוא. בין כל סצינות ההימורים, ההתפרעויות והפארטיות אין שמץ של אופל אמיתי, או אפילו פלרטוט שהוא בין המותר לאסור. גם הטאלנטים שנבחרו לצילומים לא תמיד משרתים את המטרה: עם כל הכבוד לפליטי הריאליטי החביבים חובי סטאר ולאון שניידרובסקי, הם לא בדיוק דמויות שמשדרות חיים על הקצה; אם כבר, יש בהם מין גלאמיות צעקנית ומצועצעת.

אפילו אם שמים בצד את הקונספט ומתייחסים לתמונות עצמן, ישנן לא מעט בעיות. הווילה המפוארת שנשכרה לטובת הצילומים כמעט בלתי מורגשת, נותרת בלתי מנוצלת, וחבל. הטאלנטים אולי נראים לפרקים משכשכים בבריכה שבתוכה, אבל באותה מידה זו יכולה להיות גם בריכה עירונית. בתמונה אחרת נראים הזמר משה פרץ ובוגרת המרוץ למיליון מיה קרמר נשענים על מעקה של מרפסת, שגם הוא נותר מנותק מקונטקסט, ולא נראה כחלק מאותה וילה יוקרתית.

המשימה העיקרית של הקטלוג, הצגת קולקציית Army of Lovers – על שם להקת פופ טראשית משבדיה שהצליחה בתחילת שנות התשעים – נוחלת גם היא הצלחה חלקית. בתמונות בהן יש יותר משני מצולמים נוצר עומס של צבעוניות, שמקשה על ההתרשמות מאופי הבגדים.

אם כבר הלכתם על ליידי גאגא כמקור להשראה, אולי היה מוטב לצלם קטלוג שתואם את דמותה האמיתי – פופי וצבעוני. אם המטרה היא להפיק קטלוג מעניין שיהווה אלטרנטיבה ויציג את הצד הקודר של עולם הזוהר, כדאי לאנשים הטובים ב"פלסטיק דול" לזנוח את הסלבס, את השטיקים המלודרמטיים (כמו הבחורה השכובה על שולחן ההימורים), ולצלם את הדבר האמיתי – סצינות אמינות – אולי בעלות אופי של קולנועי - של שחיתות ופלירטוט עם הצד האפל, שיהיו גם איקוניות וגם ישדרו טוב יותר את המסר של הקולקציה.

'פלסטיק דול'. בעלי מלאכה 3 תל אביב, ברשת 'רזילי' ובחנויות מעצבים מובחרות ברחבי הארץ.