"יש לי תדמית של מעצב שפונה לגילאים מבוגרים יותר ממה שאני באמת", מעיד על עצמו רונן חן, רק שההצהרה הזו אינה מתיישבת באופן מושלם עם עיצובי האוסף החדש. גם אם נשים צעירות יכולות ללבוש חלקים גדולים מתוכו, כמו למשל מכנסי ג'ינס אפורים צרים או שמלה הדוקה שחזיתה עשויה סרטים שסועים של בד אין זה מעיד בהכרח על דבר. מכאן ועד אופנה, שערך החדשנות הפרובוקטיבית בה מאיים על ערכה המסחרי, הדרך עוד ארוכה. רוח השינוי, שאמורה לבשר על צעירות מחודשת, עדיין מסרבת לנשוב במלוא עוצמתה.
"מצד אחד אני רוצה להיות נאמן לעצמי, מצד שני אני חייב לפנות ללקוחות", מסביר חן את הקולקציה. במשפט הקצר הזה, מסתתרת למעשה הסיבה לרצף המוזרויות והפרדוקסים המאפיין הקולקציה. כך, למשל למרות כוונות לכבוש את לונדון, עם חנות חדשה שנפתחה לפני כ-4 חודשים, אין בנמצא אף דגם של מעיל אמיתי (וקרדיגן ענק ונהדר בצבעים אפורים וברכיסה כפולה לא מחפה על כך). לעומת זאת, שילוב משחקי קשירה בשמלות שונות, המפגינות את כוחו בדיגום חופשי (המחשה של האזור הבטוח שלו) יש לא מעט, באופן המאשר את התחושה, שראינו זאת כבר בעבר.
הקולקציה, על רגעיה הטובים יותר ופחות, מתבוססת ברווח שבין עדכניות מהוססת כנגד שמרנות מאובקת. מצד אחד, מעין עליונית הגזורה מחתיכת בד מרובעת, המהתלת באופן מקורי בפרופורציות הגוף, ומנגד בחירה תמוהה של בגדי ג'רסי מודפסים בצפיפות, אולי מתוך כוונה לרמוז על פוטנציאל ההסוואה שלהם. השיא מונצח בשמלה מודפסת בדוגמת פייזלי הנראית כאוריינטליות מאומצת, מעין נטע זר מול הטון האחיד למדי של מרבית הדגמים.
אבל מתוך המכלול הגדול אפשר למצוא גם את הניצן המענג. קבוצת הדארק-גלאם הפוזלת אל המגמה הגותית, היא היחידה שמצביעה על תזוזה מסוימת מהמוזה השחוקה. זוהי קבוצת השראה שחן מרגיש בה פחות בנוח, ועל כן היא מוציאה ממנו טון מסקרן, אם כי עדיין אינו הופך אותה לשירה של ממש, אלא נוגע בה ומעט בורח.
קרדיגן כהה עם צווארון גדול ורב-רושם או חולצה בעלת גזרת כתפיים בולטת ותפוחה, הם פריטים שמוכיחים את יכולות הפיסול המרשימות של חן, כשהן מושקעות בטרנד עונתי שחוק. כך גם עם עליונית פליז אפורה והדוקה, שמקדמת באופן אלגנטי חומר בעל מגע ייחודי. יחד עם זאת, זהו עדיין ניסיון נקודתי. כעיצובים בודדים הם בולטים בחיו?תם, אם כי אין ביכולתם כדי לחפות על השאלה - אם או?מץ סילואט מסוג חדש, מדוע לא לפתח אותו אל פריטים נוספים, כמו ז'קטים או לכל הפחות שמלות, להפוך אותו לגורף ולא לנקודתי?
בסופו של דבר, גם החדש נכנע למוכר, ומחזיר את חן במהירות גדולה מדי לאותה שאלה של תדמית. פה קבור ההבדל קטן, המטעין אופנה בחומר נפץ, ההופך עיצוב לצעיר. אין כאן, כדי להסיר כל ספק, שום סוגיה של גיל.
חולצות וטוניקות: 220-460 שקלים; מכנסיים: 420-640 שקלים; חצאיות: 380-590 שקלים; שמלות: 520-780 שקלים; סריגים: 340-540 שקלים; עליוניות וז'קטים: 290-560; חגורות: 290-420 שקלים.