נערת הזוהר

היא מתגעגעת לימים בהם שיחקה לצד חנה רובינא, כש"אנשים התלבשו בהידור לתיאטרון". כלת פרס ישראל והשחקנית מרים זוהר מביאה אופנה לסבתא שיק

גלי רבינק
23/11/2009

מרים זוהר בת ה-78 עושה יח"צ טוב לסבתאות שיקית ונשית עם גלאם הוליוודי. עם שיער בלונדיני מעוגל בקצוות, עצמות לחיים גבוהות ועגילי פנינה, קל לדמיין אותה מנופפת להמונים כאילו הייתה הגברת הראשונה. היא מצידה מתעקשת שסתם זרקה על עצמה משהו הבוקר.

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

מוגש מטעם New Feet
סבתא שיק – מרים זוהר(צילום: גלעד בר שלו)
סבתא שיק – מרים זוהר(צילום: גלעד בר שלו, רפרודוקציה)

בסלון על השידה משמאל, ניצב צי הפרסים שקיבלה על תפקידיה בתיאטרון, ופרס ישראל ודוקטור לשם כבוד. מולם מונחת דיוויזיית תמונות הנכדים, מסודרות בשלשות ומעליהם מדליה אולימפית מוזהבת שקנו לה ובתוכה הכיתוב "לאמא הכי טובה בעולם". "בשבילי המשפחה הייתה תמיד לפני הקריירה, בסוף הצגה במקום לשבת ב"כסית" העדפתי לחזור מהר הביתה לבעלי והבנות."

סבתא שיק – מרים זוהר(צילום: גלעד בר שלו)

אדוני ראש הממשלה

"הגעתי לארץ נערה צעירה, ניצולת שואה. למזלי, באותה תקופה תיאטרון 'הבימה' החליט לפתוח את שעריו לשחקנים צעירים. עד אז חנה רובינא, שהייתה כמעט בת גילי כיום, שיחקה עדיין ילדות בנות 16. בתחילה לא ידעתי עברית ונאלצתי לכתוב באותיות לטיניות את התפקיד שלי, עם הסברים ותרגום בגרמנית בצד, וללמוד אותו בעל פה. בסוף האודישן הראשון שלי ב'הבימה', שאלו אותי מי היה הבוחן ובביטחון גמור אמרתי 'דוד בן גוריון'. הייתי כל כך תמימה וחשבתי שהשחקן צבי פרידלנד, שהייתה לו פיזורה מדובללת דומה לזו של בן גוריון, הוא ראש הממשלה."

עם אהרון מסקין(צילום: גלעד בר שלו, רפרודוקציה)

ניים דרופינג

"היום הם שמות של רחובות ואולמות תיאטרון, אבל אז הם היו מלכי הבמה, אהרן מסקין וחנה רובינא. מאחורי קול הבס העמוק שלו, מסקין היה כמו דב גדול ואבהי שכיף להתכרבל בו. תמיד ניסה להוסיף חיוך לסיטואציה, כששיחקנו ב'מלך ליר' ביחד, בסצינה בה היה צריך לשאת את גופתי, הוא דגדג אותי בעודי מנסה לשמור על ארשת פנים של גוויה. רובינא 'הגברת הראשונה של התיאטרון העברי', הייתה מאוד נונקונפורמיסטית ומיוחדת וראתה בי בת. בסוף ימיה, כששכבה בבית החולים, הייתי היחידה שהיא הסכימה שתבוא לבקר אותה."

סיכת דש מוזהבת עם אבקנים ירוקים שקיבלה מבעלה(צילום: גלעד בר שלו)

פריט שלא נפרדת ממנו

"כששיחקתי במחזה של טנסי ויליאמס 'השושנה המקועקעת', בעלי קנה לי סיכת דש מוזהבת בצורת שושנה עם אבקנים ירוקים. הוא תמיד ידע לפנק במתנות סימבוליות והיה לו חוש אסתטי מפותח וטעם מצוין בבגדים. אם ראיתי שתי חליפות שאהבתי ולא ידעתי במה לבחור, הוא היה אומר את זו תקני בשבילך ואת זו תקני בשבילי, כי אני נהנה להסתכל עלייך יפה ומאושרת."

מרים זוהר יחד עם חנה רובינא(צילום: גלעד בר שלו, רפרודוקציה)
סבתא שיק – מרים זוהר(צילום: גלעד בר שלו)

חולשה אופנתית

"בגדים והרבה. אבל לא פעם אני מפשלת, מגלה שלא קלעתי, שהבגד לא מחמיא ומכנה את עצמי 'אדיוטית'. יש לי יותר מדי זוגות נעליים מיותמות בארון, כי כפות הרגליים שלי הן לא סתגלניות ומסרבות להתפעל מהיופי שבנעליים. למרות שבסדר וניקיון אני די כפייתית ולא אירדם בלילה אם יש ספל מלוכלך בכיור, את קופסאות התכשיטים אני זורקת באי סדר במגירות, ולכן אני מוצאת את עצמי כל תקופה נצמדת לאותם התכשיטים שמונחים לי על השידה."

סבתא שיק – מרים זוהר(צילום: גלעד בר שלו)

יוחזר לאלתר

"הלבוש המהודר בתיאטרון. אני לא אגיע לפרמיירה או להצגה בתיאטרון בג'ינס. צריך לכבד את התיאטרון ולהתלבש חגיגי כדי לחוש שזה ערב מיוחד ושיוצאים מהשגרה. תמיד מפתיע אותי כשהבמאי של ההצגה עולה להשתחוות ולקבל זר פרחים בחולצה מוכתמת וג'ינס דהויים. אגב, את קבלת הפנים לחתונה שלי ערכתי ב'הבימה'. אחרי טקס קצר ואינטימי בבית הכנסת, האורחים הוזמנו בין חמש לשבע לתיאטרון ושם היה כיבוד מוזיקה נעימה ואני לבשתי שמלת כלה עד הברך בצבע אופ וויט וכובע רשת קטנטן."

סבתא שיק – מרים זוהר(צילום: גלעד בר שלו)
  • מרים זוהר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully