נסתרות הן דרכיו

השבוע מתארחת במדור אביגיל קובארי, בת 22, לומדת בביה"ס למוזיקה "רימון", עולה טרייה לתל אביב מירושלים, אחרי עצירת ביניים של שנה בגבעתיים (אנחנו: "קצת מוקדם לגבעתיים, לא?" אביגיל: "תמיד מוקדם לגבעתיים. זו עיר שבאים למות בה"), וגם – דתייה מבית טוב, הכרזה שתפסה אותנו מופתעות ואיתגרה לנו את חוש השופינג. אז מה אלוהים מרשה ללבוש, אליבא דאביגיל? מתברר שכמעט הכל, למעט מחשופים, גופיות ומכנסיים קצרים. את הגמישות במלתחה היא מייחסת לאימא הפמינסטית שלה, שלובשת מכנסיים ולא מתעטפת בכיסוי ראש.

יש באביגיל משהו אסוף ומרוסן, כאילו הכל אצלה נעוץ בדיוק במקומו. "עוגייה קשוחה", מסכמת דנה. הדירה שבה נפגשנו, לעומת זאת, קצת פחות סגורה על עצמה – אל הסלון נכנסים מהחלון, חדר הרחצה והמטבח חולקים חלל ומותכים להם יחדיו, והפלא הגדול מכל, שרק רש"י או השיפוצניק העצל יכולים לבאר: חדר שירותים נטול קיר אחורי, שבכל הטלת מים מביא את אורחיה של דנה לחשוף פלחי ישבן אל השכנים באקט מונינג, משל היו אחרון חוליגני המגרשים. ומי השכנים? באופן פיוטי למדי השירותים האקסהיביציוניסטיים פונים לא פחות ולא יותר אל בית הכנסת הרפורמי "קהילת סיני". להלן: הלוקיישן המתבקש לצילומים האלה. נסתרות הן דרכי האל, בחיי.

את הבוקר פתחנו בתספורת ספונטנית לאביגיל, שהתאכזבה קשות מהספר הנודע-אך-כושל שניסה לברוא את שערה מחדש בצורת משושה, ועוד פיתח אטיטיוד של סנה בוער כשהבין שהיא לא מרוצה. חיש קל שלפנו מספריים והתחלנו לגזום זנבות מיותרים של השיער הג'ינגי, שופע הפסים הטבעיים בכל גוון אפשרי על הסקאלה שבין בלונד לכתום עז. רעמה אמיתית. דנה גוזרת במרץ, ובמקביל מפנטזת איך תצלם אותו שזור בסיכת זהב גדולת המימדים שמצאנו, שנראית כמו סיכת קליפס פשוטה עם חולשה רצינית לסטרואידים. אפשר למצוא אותה בין היתר בחנות בגדי היד-שנייה "שתיים" בשינקין, שם אביגיל עובדת כזבנית כשהיא לא שרה ומנגנת, ב-15 שקלים.

מכור מחצבתה של אביגיל שלפנו גם חצאית נעימה מבד אפור-כסוף עם טקסטורה משובצת וכיס צד אלכסוני שובב (65 שקלים), ואת הנעליים יפות המראה, מעור אפור-ירוק עם עקב קטנטן ואבזם כסוף (70 שקלים). התאמנו להן גרבונים דואליים יפיפיים, שהחליטו שלא להחליט אם הם שחורים או כחולים. בחנות אחת בעיר ראינו אותם ב-120 שקלים, בבוטיק "דליקטסן" בגן החשמל מציעים אותם ב-50 שקלים, ואילו אנחנו איתרנו אותם בשבילכם ב-30 שקלים לחתיכה ברחוב כפר גלעדי 14. אפשר להשיג אותם גם בסגול, כחול כהה וחום, אבל באמת שאין סיבה. הגרסה הזו הכי יפה.

את החלק העליון אספנו בשוק בצלאל, בחנות השנייה מימין, שאוחזת בדרך כלל בעודפי מותגים ונחשבת למסודרת יחסית. התלבשנו שם על סטנד חולצות פיקה שקופות למחצה של "אוניל", שמגיעות בשלל צבעים – טורקיז, בורדו, ורוד ואפור. הלכנו על האופציה האחרונה, ובשם הצניעות צירפנו לה גופיית טורקיז ב-10 שקלים ששלפנו מערימת הטקסטיל המגובבת בבסטה הסמוכה. עוד בשוק: כמה בסטות קדימה, שווה לבדוק את ערימות הבגדים שהגיעו השבוע מהמשביר, הכוללות גם עודפים מהקולקציה שעוצבה לרשת על ידי יוסף ב-30 שקלים לפריט. לכל המלבושים צירפנו שרשרת משעשעת של לב עם כנפיים שמצאנו בשוק הכרמל ב-10 שקלים, וסיימנו בתפילה חרישית לחסות גם אנחנו תחת כנפי השכינה ולקבל כזה שקט בעיניים (או לפחות לזכות לאכול עוף בגריל היום לארוחת הצהריים). אמן.

סיכת ראש גדולה – 15 שקלים
חצאית עם כיס אלכסוני – 65 שקלים
נעלי עור עם אבזם כסוף – 70 שקלים
שתיים, שינקין 38, תל אביב. 03-6292887

גרבונים בשני צבעים – 30 שקלים
כפר גלעדי 14 (בפינה), תל אביב.
חולצת פיקה אפורה של "אוניל" – 50 שקלים
גופיית לייקרה - 10 שקלים
שוק בצלאל, תל אביב.

שרשרת לב – 10 שקלים
שוק הכרמל, תל אביב.