השחור נשאר בחוץ

למרות השמועות בדבר מותה של אופנת ההוט קוטור (התפירה העילית, הנעשית לפי הזמנה), נפתח ביום שני האחרון בפריז שבוע אופנת ההוט-קוטור לקיץ 2010. היעדרותו המורגשת של כריסטיאן לקרואה ממסלולי התצוגות מחזירה שוב את השאלה האם אופנה יקרה ומושקעת כל כך, עשויה במלאכת-יד קפדנית אשר פונה לנתח מזערי של צרכנים, עדיין רלוונטית. אך גם אם הדעות בנושא עדיין חלוקות, תצוגות השבוע ניסו להציג 'עסקים כרגיל'.

שאנל, עם תצוגת-ענק של 65 מראות (מחזה נדיר למדי, בהתחשב במספר הנמוך בהרבה של שאר המציגים), עדיין עומדים בחוד החנית של תעשיית הקוטור. קרל לאגרפלד, שציין בפני מבקרת האופנה שרה מוהר כי "זו הפעם הראשונה בקריירה שלי שיצרתי קולקציה ללא שחור או כחול. אין אפילו כפתור זהב אחד", הלך בשם הצורך התמידי להפתיע, תוך שהוא מכסה כמעט כל צללית אפשרית, מבלייזרים הדוקים ונוקשים ועד שמלות פליסה שקפקפות. הוא חזר שוב אל חליפת השאנל הנצחית, בז'קט הקצר ומעוגל הצווארון, ואל שמלות סאטן בגזרה משוחררת אגן, בלונית ומעכסת, שעליהן נרקמו תכשיטים עשירים וכבדים, אבל לקח את כל אלה קדימה, אל תוך חלום פסבדו-עתידני קריר. הדוגמניות, בשיער תפוח-נפוח שקווצה מתוכו נצבעה באפור מתכתי, ענדו כפפות 'לאגרפלד' כסופות, חלליות וחושפות-אצבע. הנעליים, גם הן באותו גוון כסוף, היו בעלות עקב מפוסל ודרמטי (באופן שמזכיר דווקא את המשחקים של גליאנו). האביזרים הנלווים האלו היוו ניגוד מענג לצבעי הפסטל הרכים, ששלטו בבגדים עצמם.

הנאיביות המועצמת והטון הקלאסי, הנראים כמעט תמיד בבגדים של שאנל, קיבלו הפעם חיזוק של מודרניות רעננה, שהזכירה את חדשנות כתב-ידה של קוקו. היה כאן ניסיון להקדים את הזמן, ולהנדס את הנוסחה המנצחת כמעט מחדש. ואולי, כפי שהציעה שמלה בעלת יופי משונה וכובש, שחלקה העליון נראה כמשולש מתכתי הפוך ומנצנץ וחצאיתה מעין שושנים לבנות וצפופות, גם לאגרפלד מוכן להודות, שזמנים חדשים, מצריכים אופנה חדשה, כזו שיש בה מינון מדויק בין הזר למוכר.

ואכן, אופיים הלביש למדי של מרבית העיצובים שנראו בשבוע האופנה הזה, המטשטש בכוונה את הגבול בין אופנת עילית אקסטרווגנטית במובן הרחב ביותר של המילה לבין אופנה מעודכנת, מצביע על שינוי מהותי בתפיסת הקוטור. ריקרדו טישי, מז'יבנשי, נטש את השיק האוריינטלי של נערות הבורקה מהעונה הקודמת לטובת שחרור מיני פרוע, מלא בנוצות, מגפי ירך שחורים ופאייטים, המאזכר לפרקים את הסילואט של שנות השבעים. לעומתו, ג'ון גאליאנו יצר עבור דיור פנטזיית פרשים שלקחה את מודל 'הניו לוק' של כריסטיאן דיור לכדי ז'קט ג'וקי קטנטן וצר-מותניים או חצאיות עיפרון עשויות סאטן משובץ (מה שבוודאי יכריח את הגברות לרכב על הסוסים עם שתי הרגליים באותו הצד).

צילום: רויטרס