פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תמר קרוון מלקטת

      מדי שבוע מלקטת תמר קרוון ארועים אופנתיים אישיים משמעותיים ומארחת אורחים מרשימים במיוחד. הפעם הסטייל הוא של נורית בת יער

      נורית בת יער (תמר קרוון)
      מעיל צמר: זארה; כפפות פפיון: מתנה מהבת של נורית (צילום: תמר קרוון. סגנון: נורית בת יער)

      ההבדל בין מונח למונחת

      בהקדמה לספרך על אופנה בישראל, "שיכרון עיצובים", כתב אלבר אלבז כי "הייתה זאת את נורית שפתחת לי צוהר לעולם שלא הכרתי - עולם של חלומות". האם גם עבורך אופנה היא חלום?

      "מבחינתי אופנה וכל תחומי העיצוב, האמנות, והיצירה האסתטית הם סוג של חלום. הם מספקים פסק זמן מאפרוריות היומיום ומאפשרים לנו לנסוק לעולם הפנטזיה, שבו השיח והקונפליקטים מתקיימים בין צבעים וצורות, מרקמים וקומפוזיציות. האופנה גם מאפשרת לנו להיכנס לנעליהן של דמויות חלומיות ולשחזר בדמיוננו סצנות מספרים וסרטים בתקווה שנצליח לחוות את שחוו גיבורי אותם סיפורי אהבה גדולים".

      לא חששת שבתקופה זו, שבה טרנדים מתחלפים במהירות גבוהה מגרביים, לא יהיה לספר קהל?

      "ראיתי ביצירת הספר סוג של שליחות. שכן, הוא אוצר בחובו ולמעשה מציל מאבדון, חלק נכבד מהתרבות הוויזואלית של ארצנו כפי שהיא מתבטאת ב- 60 שנות אופנה יצירתית. בעיני זו שליחות והענקת שי לשוחרי העיצוב והאסתטיקה. ולכל מי שעסק, עוסק, או יעסוק בהיבטים היצירתיים המגוונים של האופנה. לשמחתי הספר פשוט נחטף ואנשים אינם חדלים להודות לי על כך שהענקתי להם את "האוצר הזה".

      המסירות של בעלך מדהימה, הייתי בטוחה שאתם זוג טרי! זה הזמן לתת טיפ לחיים

      "סבלנות, סובלנות, והסתגלות".

      מה היה פריט הלבוש הראשון שחלמת עליו?

      "חצאית טוטו מטול של בלרינות בעבור חוג הבלט בו השתתפתי. בארץ לא היו אז דברים כאלה".

      יש לך פריט לבוש בארון שיש לו סיפור מיוחד?

      "טוניקת ה'כינרת' של משכית. דגמנתי אותה בתצוגת סיום קורס הדוגמנות של משכית, צולמתי בה לפוסטרים של לשכת התיירות הממשלתית. באייטיז הטוניקה הוצגה בתערוכת יצירות פיני לייטרסדורף במוזיאון ת"א לאמנות, ולפני מספר שנים גם בתערוכת משכית במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב".

      על איזה פריט הוצאת את הסכום הכי מושחת?

      "חליפת טקסידו של ארמני. רכשתיה לאחר שמדדתי חליפה דומה של איב סן לורן, 'ממציא' חליפות הטקסידו לנשים, והגעתי למסקנה שאולי זו של סן לורן היא מונח, אבל זו של ארמני מונחת.


      נורית בת-יער, מחברת הספר "שיכרון עיצובים – אמנות האופנה בישראל 1948-2008" הייתה במשך 26 שנה כתבת האופנה של "ידיעות אחרונות". נשואה לד"ר אברהם צוריאנו.

      נורית בת יער (תמר קרוון)
      שמלת וולור: רלף לורן; צעיף: קלאודיה מנוקיאן (צילום: תמר קרוון. סגנון: נורית בת יער)

      בעולם הגדול

      בכל פעם שאבא שלי נוסע לפריז אני מבקשת ממנו לא לשכוח להביא לי את ה"ווג" הצרפתי בשובו. זו נהייתה מסורת שאין להפר. גם אם הוא יגיע לשדה ברגע האחרון, הוא ירוץ וירכוש לי אותו במחיר של, לעיתים, איחור לטיסה. בעבורי הווג הצרפתי הוא הרבה יותר ממגזין - פורץ גבולות, נונקומפורמיסטי, נוטף סקס ללא שמץ התנצלות ומעורר השראה. מעבר להפקות האופנה, עד כמה שזה יישמע מופרך, הוא מרתק תרבותית ואינטלקטואלית.

      לכן, כשיצא לי לראות את הסרט על קארין רויטפלד, עורכת המגזין המחוננת (מתוך הסידרה REVEALED של ה-CNN) התמוגגתי להיחשף לאישיותה החמה. ובעיקר מהתגלית שהדבר הכי חשוב שקרה לה זה ש"הצלחתי עם המשפחה שלי". שני ילדיה הבוגרים אומרים ש"היא אמא שתמיד היתה מעורבת בחיינו ושיתפה אותנו באלו המקצועיים שלה. היא מעולם לא ציפתה מאיתנו להיות דבר כזה או אחר, רק רצתה שנהיה מאושרים". כל מי שמרואיין בסרט חוזר ואומר שהכי כיף לדבר איתה ובמיוחד לשמוע אותה.

      נזכרתי ב"גיליון ספטמבר" שראיתי לפני כחודשיים, סרט שהוא מעין רעיון שיווקי להאדיר את הווג האמריקאי ובמיוחד את הפקת גיליון ספטמבר שלו עתיר העמודים (ובעיקר מודעות). שם, הניסיון להכיר את העורכת אנה ווינטור כשל כי גם הבמאי הבין עד כמה היא בלתי חדירה, נוקשה וכוחנית. כפי שהווג הצרפתי הוא מראה של אישיותה של רויטפלד, כך הווג האמריקאי לזו של ווינטור. מסחרי, אמריקאי במובן הרע של המילה, רוצה להיות בסדר עם כולם וסוגד לתרבות הסלב. בכל סצנה שבה ווינטור מופיעה יש מועקה אך גם הקלה שטוב שאיני במחיצתה. לעומת זאת, בסוף הסרט עם קארין רויטפלד, כל כך הוקסמתי שרציתי להציע לה חברות.

      הווג הצרפתי (סריקה)
      ווג הצרפתי

      פריט על

      היה זה ערב וולנטיינז. למרות שבן זוגי לא רואה שום ייחוד ביום זה הוא החליט לשמח אותי ולעשות פעילות שאינה חביבה עליו כלל, לשוטט עימי באתרי קניות באינטרנט. וכך, בעודי מקפצצת ומתלהבת, בעיקר מנעליים ותיקים, ובזמן שהוא מגלגל את עיניו לשמים ביאוש, ראיתי אותן, נעליים שהן כמו תכשיט, יצירתו של הגאון מרק ג'ייקובס. בבת אחת שכחתי מכל מאות הזוגות ששוכנים אצלי והתאהבתי עד כדי קוצר נשימה שלווה בצווחות "זהו פריט על של כל הזמנים!".

      יצירת המופת הציעה עצמה ב-70 אחוז הנחה ומשלוח מלונדון חינם לרגל חג האהבה. האם הייתי צריכה עוד רמז שנועדנו להתאחד? נותרה רק מידה 38 ואני מידה 39 אך כף רגלי צרה ובאהבה - כך אני מאמינה - קורים ניסים. בכל ערב פינטזתי עם מה ולאן אנעל אותן ונרדמתי בחיוך. כשהשליח הגיע חיבקתי אותו כמו מכר יקר. בפרפורי בטן פתחתי את הקופסה, ושם הן היו, מתבוננות בי כפי שהתבוננתי בהן, בערגה. בעדינות הוצאתי אותן והחלקתי את כף רגלי פנימה אך... אבוי! הן קטנות! כן, זהו סיפור על התאהבות, על תשוקה חוצת גבולות , על ציפייה לאיחוד ולבסוף, לצערי, על שברון לב. אם נמצאת אי שם סינדרלה שרוצה את הסוף טוב לעצמה ומידת כף רגלה 38 אז הן פה, מחכות. because if you love somebody, set them free.

      נעליים של מרק ג'ייקובס (תמר קרוון)
      דרושה סינדרלה: מרק ג'ייקובס, מידה 38 (צילום: יח"צ)

      פפראצי - יום חמישי 4.3.10

      תמר קרוון (תמר קרוון , א.פ.ק)
      (צילום: א.פ.ק)

      חולצה: שרה בראון; ז'קט: קלואה (יד שנייה); שורטס: זארה (מלפני שנה שקוצרו); חגורת וינטג': ז'יבנשי, אוסף פרטי; תיק: שאנל (של ג'יזל); נעלי פלטפורמה: bebe.