כמה שאלות חשובות לדאנה איבגי
מה הרכישה הכי מושחתת שעשית?
"עליונית סרוגה עם עיטור חתולים. התאהבתי בה בלונדון בחנות אדירה של שתי יפניות שעושות את כל הבגדים שם בעצמן. המחיר היה כה מוגזם שהחלטתי להתיחס לזה כאילו שאני קונה יצירת אמנות. כשאני לובשת אותה אני מציגה אותה לראווה ולא סתם כאל משהו שסתם התחשק ללבוש ביום-יום".
מה הפריט האהוב עלייך בארון?
"זה משתנה, כרגע חולצה לבנה, מאד מאד נעימה, עם כיס, שקניתי בניו יורק. יש לה נקודות בונוס בעיקר כי היא נעימה באופן חריג".
כמה רחוק תלכי בכדי להשיג פריט שאת חושקת בו?
"לא מאוד רחוק, להבדיל מדברים אחרים שאני חושקת בהם. יש לי נטייה לומר לעצמי לגבי בגדים 'כבר יש לך/עזבי/ זה לא עד כדי כך חשוב/ רק עוד תחשבי על זה תעשי משהו' ואז אני שוכחת. מצד שני, אני מודה שההכרות עם אי ביי שיבשה לי את המערכת לכמה חודשים".
איזה פריט יקר מדי היית רוצה שיהיה לך?
"זו שאלה קשה. כשמשהו עובר סכום מסויים אני אוסרת על עצמי בכלל לאהוב אותו אבל כשבכל זאת זה קורה, זה בדרך כלל קשור לנעליים. הייתי שמחה אם היתה לי את האופציה לבחור מה שאני אוהבת בלי קשר למחיר".
כיצד הצלחת להיות שחקנית כה מוערכת ובמקביל להתחמק מתופעת הסלב?
"אולי בגלל חוסר חשק להגיע להמון המון אירועי יחצנות וכנראה גם משהו באופי שלי".
האם חיי הנישואים הם מה שחשבת שיהיו?
"כן ".
דאנה איבגי, בת 27, שחקנית מחוננת, נשואה לאיתמר, משחקת באנסמבל ציפורלה, השחף וב"היו לילות" של רוני ניניו עם אביה משה איבגי .
בעולם הגדול
כחובבת אופנה מושבעת ומשוגעת, עוקבת אנכי אחר הנעשה בתחום בעולם הגדול. זה קורה כמעט מדי לילה. הילד ישן, הכלים שטופים, הבית שקט והלפטופ ואני מתכרבלים בפוך למעט זמן איכות. לאחרונה אני עסוקה בתהייה מה הקו שמפריד בין פאטתית-שאינה-מתלבשת-לגילה לבין טעם טוב. בכל פעם שאני נתקלת בשיטוטי בנט, באנה דלו-רוסו האשה הגדולה מהחלומות, אני מקבלת תשובה חד משמעית. "בגדים הם טירוף עבורי ואני אספנית שלהם" היא אומרת. "אני יכולה ללבוש פריט פעם אחת בלבד אבל אני חייבת שהוא יהיה שלי. יש לי 4000 זוגות נעליים וכל הבית שלי, כולל חצי מהמטבח, הוא ארון אינסופי של הבגדים שלי". אנה נולדה באיטליה, עשתה תואר בהיסטוריה וספרות, היתה עורכת אופנה בווג איטליה כ18 שנים וכיום היא העורכת של הווג היפני. כשאני רואה את האופן שבו היא מתלבשת בגיל 48 כל המחשבות על קווים אדומים נעלמות ואני נרדמת מלאת השראה והערצה.
פריט על
בבוקר יום שני, בעודי מטיילת לתומי באחד מאתרי העיר האהובים עלי, הלא הוא דיזנגוף סנטר' ניתקלו עיניי הטרוטות באחד מפלאי הטבע: מ ג פ ו ן מ.....ג י נ ס! אדוני שפירא, לחשתי ביני לבין עצמי, האם זה חיזיון משנות ה-80? האם זו אשליה? האם פריט זה חייב להיות שלי? האם הוא יקר? האם הוא במידה שלי? האם הוא נוח? (שאלה מיותרת) האם עלי להיכנס בבת אחת ולרכוש אותו? וכך, נכנסתי בסערה לחנות MANGO, וגיליתי שהמגפון שבחלון הוא הזוג האחרון! במתח רב המתנתי לגזר הדין אך במהרה הסתבר שלא רק שהוא במידה שלי, כבסיפור סינדלרה, הוא גם נמכר בהנחה. לרגעים כאלו קוראים - אושר צרוף.
פפראצי
שמלת וינטג': דיאן וון פרסטנברג (אוסף פרטי); ז'קט קטיפה: סטלה וינטג' (אחד העם 51 א', תל אביב); מגפיים: זארה (מלפני 3 שנים); תיק עור: ויצ"ו.