אלה אייזנברג היא מסוג המעצבות שמעדיפות להתנגד מאשר לשוט עם הזרם. אחרי הכל, היא מודה בפה מלא שהיא לא מכוונת למכנה המשותף הנמוך ביותר, וגם לא יותר מדי קרוב אליו. גם לשאלה מדוע היא בוחרת פעם אחר פעם בקטלוג שמעצים זרות על חשבונה של ארצישראליות חמימה ומוכרת (כשזה האחרון צולם שוב באנטוורפן), היא אומרת "רציתי לעשות משהו שהאמנתי שאנשים צריכים, ושהם לא מוצאים אותו פה. בינתיים, זה מוכיח את עצמו".
בית האופנה הקטן שלה, מיסון רוז', הצליח להתבסס בנוף המקומי מאז הוקם לפני כשלוש שנים ואף למכור לבוטיקים בבלגיה. מה שהיה נדמה כעצם זר, כזה שהקהל התקשה לבלוע (ולהשקיע בו), הפך לאחד המקומות הבודדים לגברים המהווים אלטרנטיבה לאופנת רשתות, שאינה נכנעת לתכתיבי קז'ואל אפור ומבוקע. למרות הנטייה הטבעית לחשוב כי לקוחותיה הם בעיקר חתנים המחפשים חליפת איומים לחופה, לטענת אייזנברג מספרם של אלה לא עולה על 30% בעונת החתונות הכי בוערת ורוב לקוחותיה הם פשוט גברים שמעריכים אופנה.
המרד שאפיין אותה תמיד התעדן במהלך הזמן, אבל הוא עדיין בעל משמעות, וממנו שולפת אייזנברג קולקציית קיץ "סתווית" דווקא. אם עבור הרוב הדומם הקיץ הוא עונה שמחה ועולצת (לפחות מבחינת פנטזיית היאכטה שחברות האופנה מנסות למכור), הרי היא מעדיפה לתקוע בחלום טריז ולהתבונן על המציאות הערומה והלחה. "יש לנו תמיד אשליה של אווירת חופש בעונת הקיץ, אבל למעשה אנחנו חיים בה כרגיל ועובדים בה. הרעיון הוא להסתכל על הדברים מצד מופנם יותר, ולא להמשיך ולממש את הקלישאה".
מכאן ברור היטב מהיכן שואבים העיצובים את הטון העגמומי והמלנכולי, ואת הכנות החריפה המעידה על ערנות חושנית לפרטים. אייזנברג טוענת כי הרחיקה עד לציורי התקופה הכחולה של פיקאסו כדי לממש את ההשראה הקרירה, ותווי הדיכאון האינטלקטואלי מותירים את רשמיהם על הבגדים השקופים-מבריקים, המעצימים כמעט כולם את שבריריותו של הגוף. צבעוניותם המאובקת והמעושנת, מכחול-פטרול ועד ורוד-פודרה, של סריגים דקיקים בצווארונים מעוגלים עמוקים המורכבים משתי שכבות חומר, הופכת למעין משיכה נוזלית של מכחול על הגוף, מותירה בו רישום של פגיעות אימפרסיוניסטית מפתה. לנערי השלכת שלה, יש אלגנטיות המושגת רק בזכותה של יוקרה אמיתית.
"הקהל שלי מצפה ממני להיות נועזת יותר", היא מסבירה מדוע אפשר למצוא בקולקציה ז'קט מחוייט ששרווליו קוצצו, בעיר שקשה לאתר בה גבר אחד בז'קט נורמטיבי. אם בעונה הקודמת היה לבגדים אפיל נוסטלגי, העונה פינו החומרים הקלאסיים את מקומם לטובת בדים חדשניים בעלי מראה היי-טקי, כמו כותנה המחקה פוליאסטר, שמחדדים את חוסר הרצון שלא להתרפק על העבר. הברק הזר מוסיף טקסטורה פריכה לחליפות המלוות במכנסיים בלוניים עתירי נפח, מדגיש את קפליהם, ומגדיר מחדש את מושג הלבוש המודרני.
בעבר אייזנברג הייתה מנסה להסביר מה ההבדל בין חולצה מכופתרת שלה, אותה בנתה לפי סודות חייטות גברית שלמדה באיטליה, לבין חולצה בזארה. היום, היא פשוט שולחת את הלקוחות להשוות ולמדוד. מי שלא חש בהבדל, צריך לבדוק היטב, שחושיו פועלים כראוי.
מחירים: חליפות: 2,900 שקלים; מכנסיים: 820 שקלים; חולצות מכופתרות: 650 שקלים
מיסון רוז': פרישמן 75, תל אביב