"אני-קמה-לעבודה-ונראית-נהדר" הוא סוד הקסם באופנה השולטת היום, שהופך את טרנד הכתפיים המודגשות והמסורבלות לאגדה דהויה ומיותרת. הביגוד הפרקטי, זה העשוי היטב, הנוח, המחמיא, ובעיקר הלביש מאוד, הוא העניין האמיתי בימים אלו שבהם הנובורישיות נדחקת לפינה אפלה. במילים אחרות, עזבו את הניטים ונעלי העקב, ופנו דרך למשהו שאפשר לחיות בתוכו. עובדה, לכל מקום שמזיזים אליו את העיניים נתקלים במגמה המכונה "יוטיליטי", שטבועים בה רמזים מהדגמ"חים הצבאיים הכה-שימושיים.
אי אפשר לומר שלקלואה אין חלק במהפך שמעדיף להשאיר את הזוהר הקיקיוני מחוץ לגדר. ביגוד על זמני, נשי, שעובד עשרים וארבע שעות. כמו אותה שמלת שיפון-משי, קלה ואוורירית, עשויה קומות של פליסה רך, שצעדה במורד מסלול תצוגת קיץ 2010, כשהיא מותירה שובלים של קפלים מסולסלים אלגנטיים באוויר. בדומה לכל העיצובים של קלואה, גם זו אינה זוהרת מידי, לחלוטין בכוונה, בשביל לשמור על רף הימאסות נמוך במיוחד. כמו שאר הבגדים של המותג, היא קולעת להגדרה האולטימטיבית: בגדים שחייבים לרצות ללבוש. 22,300 שקלים, והפער ביניכם לבד הרך, יצומצם ללא הכר.
