הנביאה

"למה אתה לא אוהב אותי?" חוזרת-שואלת ביונסה בזעם עשרות פעמים במהלך השיר הנושא את אותו השם why don't you love , וכמו שממחיש הקליפ המלווה, היא גם משתדלת להניע באוויר את כל הסיבות האפשריות שיבהירו לאותו אהוב עלום עד כמה התשובה שלו אינו נכונה. ויש לו הרבה מה להפסיד - הסרטון המוזיקלי, ששוחרר שלשום וגרר תגובות קיצון בתקשורת, מציג את הזמרת כנערת 'פין-אפ' תפוחת חמוקיים, סליזית על גבול הפורנו-הטרנסג'נדרי המוחצן בחזותו, המככבת תחת מספר דמויות שכולן אישה אחת. מעין תמהיל סבוך ודביק שנע בין נערת פרברים אמריקאית, קריקטורה של דוגמנית שנות הארבעים בטי פייג' או אשת-זוהר של שנות החמישים, שכולן מאוגדות תחת השם B.B. Homemaker.

אבל זה רחוק מלהיות רק שיר פופ קליט. אולי בהשפעתה של ליידי גאגא, ששכללה את הקשר שבין עולם המוזיקה לאופנה, הקליפ החדש הוא עליית מדרגה, אולי אף תפנית, בכל הקשור לסטייל של ביונסה. בעזרת שכבות של סגנון מחושב ונועז מאי פעם ומיניות בווליום שאין רגילים בעוצמתו, היא הופכת את הסרטון הקצר לאתר התרחשות קולנועי שישנה את ההתייחסות ליפה והראוי. הוא אולי לא אוהב אותה, אבל בקרוב מאוד גם זה הולך להשתנות.

לא עוד תלבושות כמושות שאימה? מעצבת לה או אקספרימנטים אקסטרה-מופרכים וחסרי אחיזה במציאות פרי מוחו של ת'יירי מוגלר. הטראש המהוקצע, הטוטאלי, שמפגינה ביונסה בקליפ הוא חלק בלתי נפרד מהתנודות שעוברת האופנה בזמן הנוכחי, אולי אף לוקח חלק בקידומה של אג'נדה רלוונטית. בדיוק כמו פראדה, מרק ג'ייקובס ואחרים לקראת עונת סתיו 2010, הגוף הנשי הנוכח חוזר למרכז הבמה, מזמן התענגות על קימוריו הבולטים, על עסיסיותו הניגרת. ביונסה, כפי שאפשר להתרשם בקלות, היא הייצוג המושלם של האישה הזו, ואין זה מפתיע שהפריטים אותם היא לובשת, מייצרים אותה, משרטטים את צלליתה?.

ביונסה מנצלת את כוחה של האופנה לחלוטין. כמו נביאה הקשובה לרוחות הרגע, זו הדרך שלה לפרוץ את גבולות עצמה, לממש מודל של נשיות תובענית, כפי שלא הצליחה לעשות בדמות הקודמת אותה גילמה, סשה. מחוך פרחוני (דולצ'ה וגבאנה?), מכנסונים גבוהי-מותניים, עגילים וטבעות כבדים ומצטלצלים, אטיטיוד המוני, וולגרי בכוונה, מסרבים להתכנס תחת משטר מאופק ושדוף. חשבנו שאישה גברית בכריות כתפיים בולטות או בחליפה היא האישה החזקה? הקליפ הזה, שנדרש בכוונה לחזור אחורה בזמן, מערער לנו את כל יסודות היופי של העת האחרונה.