"אנחנו עוברים ליצור מקומי, הקטנו כמויות מכל דגם, וכל זה דווקא בגלל הגעש מסביב. מה שנקרא אווירת בוטיק", אמר אילן בז'ה, המנכ"ל והמעצב הראשי של טאג וומן, רגע לפני שהציג את אוסף הבגדים החדש לעונה. ההצהרות שעומדות מאחורי קולקציית הקיץ של טאג וומן מסמלות שינוי גישה קיצוני. אם בעבר הלא רחוק העדיפו הרשתות המקומיות להתעלם או לנסות להתייחס בשוויון נפש בלתי משכנע באשר לחוקי המשחק החדשים בשוק, עם כניסת רשתות זרות נוספות ו-H&M בראשן, הרי הטרנד החדש הוא דווקא התמודדות גלויה.
המונח 'בוטיק', אם להשתמש באותו כינוי שאין בעייתי ממנו לרשת אופנה, הוא במקורו מילה המתייחסת ל"חנות" בצרפתית, אך כזו המתמחה באופנה עילית. שימוש בתואר במקום שאינו מתאים יכול לגרור רק אפקט רטורי אחד ציניות. טאג וומן, עם הרצון הוויטאלי לנפנף בשונו?ת לה זוכים בדרך כלל יוצרים קטנים, היא לא בוטיק. היא לכל היותר רשת קטנה. היא חושבת כרשת, היא מתרגמת טרנדים כרשת, היא חסרת סאב-טקסט כרשת. למעט העובדה שכמות הפריטים מכל דגם מועטה באופן יחסי, ובוודאי בהשוואה לרשתות הזרות, היא פחות או יותר מבצעת את אותה האופנה.
טאג וומן אינה שונה בנוף, כפי שהיא הייתה רוצה לראות עצמה, וכמעט לכל פריט שהיא מציגה יש מקביל דומה במקומות אחרים. כצפוי חלק הארי של הקולקציה מתרכז באותו מראה עסיסי-נשי, ספק לטיני ספק מהס?פ?ר, על השמלות הפרחוניות העשויות סאטן, עליוניות וחצאיות תחרה חסרות ייחוד ממשי, מחוכי ג'ינס הדוקי-מותניים המחופים בתיפורים בולטים או פרטי המייצרים טוטאל-לוק מבד המחקה במרקמו דנים. למעט שמלת שיפון ארוכה ויוצאת דופן בדפוס דיגיטלי פראי, אלו בגדים רלוונטים בביצוע מיינסטרימי, אך מעבר לייצוג הנכבד שדולצ'ה וגבאנה זוכים לו בקולקציה, הערך המוסף נותר באמירות, והקולקציה עומדת חסרה, נדרשת להשראות נוספות.
בנקודה הזו, טאג וומן מתקשה להרשים. "אנחנו לא עושים כל טרנד אלא בוחרים מה שמתאים ללקוחה שלנו" מסביר בז'ה על הסיבה מדוע אין בטאג וומן פרשנות מקומית לכל מהלך באופנה העכשווית. אך מה שנדמה בראשונה כיכולת לשמור על פוקוס קונקרטי שיכול למקד את המבט על המוזה של המותג, מתברר כהכרעה מסחרית ורצון לא להסתכן בעיצובי קצה. הסיבה לכך שצבעוניות הניוד נפקדת מהמדפים, קשורה לעניין מרכזי: זהו טרנד קשה, המתאים למטיבות לכת באופנה. הוויתור עליו לא נעשה לטובת פיתוחו של דבר אחר, נועז ומקורי, אלא משום שהוא פחות קומיוניקטיבי.
שמלה הדוקה חצויה ברוכסן לכל אורכה בשטיפת שלג אפרפרה המזכירה את שנות השמונים, טוניקת אובר-סייז המחופה באיורי פנים, שוב בהשראת אותו עשור, הם בגדים שהתקבלו היטב בקונצנזוס עוד בעונה הקודמת. במקום לחתור תחת האחיות הגדולות כ-H&M למשל, בניגון של מוזיקה שונה, טאג וומן חוששת לגעת במגמות נדושות פחות או מיצירה מקורית של חזון קונספטואלי. הקרחת נותרת משני הכיוונים.