פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בגדי חול

      בפרסומת הטלוויזיה החדשה ל'טישורטס' הולכים קסטרו עד הסוף עם עירום מלא. אדר ריכטר התלהבה, לירוי שופן לא - ראש בראש ואתם מכריעים

      מתלהבת - אדר ריכטר

      תושבי מדינת תל אביב הם קוסמים. איכשהו הם מצליחים מהמעט שיש להם, לפמפם את אחת הערים המגניבות בעולם. ואם נתרכז לרגע באופנה, לא בהרבה מקומות בעולם מצליחים להפוך לוק קז'ואל של שורטס, גופייה וכפכפי אצבע לסטייל מוביל ובקסטרו יודעים את זה ונותנים כבוד לסטייל של הרחוב.

      את הרומן שלהם עם התל אביביים הם מתדלקים עם הרבה תשומת לב, כמו שאהובות קשוחות כמו תל אביב אוהבות: בשנה האחרונה הם יצאו בליין מסיבות מיוחד, בראשו עומד יחצן מסיבות שמעדיף את השמלות שלו צמודות, ובחנות הדגל בדיזנגוף סנטר נפתחה קומת ג'ינסים ייחודית עם פריטים שמגיעים רק לשם. ואלו רק חלק מהפרויקטים המיוחדים של קסטרו בעיר.

      עכשיו הם מקדישים לאנשי המקום גם קליפ מתגלגל שנפתח בגל גדול על אופניים ונסגר בסלוגן: "אנחנו האנשים של העיר הזו" (הכתוב באנגלית כמובן, כי הרי מדובר במאהבת לטינית בינלאומית). באמצע משתדל הקליפ לקדם את מראה הבייסיק, הכולל מכנסיים קצרים וגופייה, מה שמעמיד את קסטרו בפני אתגר לא פשוט: איך לוקחים את החומרים הכי בסיסיים של בצק שק"ם ומוציאים ממנו עוגת חתונות 2 קומות או לפחות סלסלת מאפים של אידלסון 10.

      והם עמדו בניסיון. הם הצליחו לקחת את השעמום של מכנסיים קצרים וגופייה ולהפוך אותם לקונספט הכי מרענן ומעורר השראה. גם בייסיק טוב צריך לדעת לעשות. אין פה הרבה מקום לגיוון ואנחנו שמחים על כך.

      הבגדים הם כל כך בייסיק שזה ממש ללכת עירום, קונספט שאיפשר לקסטרו לדחוף בסוף הקליפ צעירים מעורטלים על חוף הים, ולהפוך את העירום ממשהו מיותר, זול, לא קשור לעלילה או רק לשם הגימיק, לעירום שמשרת את המטרה של הקיץ, משוחרר, חם ושמח, ללא עכבות. תל אביב כבר אמרנו?

      לא מתלהב - לירוי שופן

      לא ברור מה ניסו קסטרו להוכיח בקמפיין ה'טישורטס' החדש שלהם - לקדם קולקציה חדשה? לשמש כ-GPS לרחובות תל אביב? להראות שגם הם יכולים לצלם דוגמנים מעורטלים עם פסי שיזוף? שאלות אלו ואחרות צצות לכל אורכו של הסרטון, שצעד יח"צני ערמומי מבטיח את גרסתו הלא מצונזרת לכל מי שילחץ "לייק" בעמוד הפייסבוק שלהם.

      הקליפ בעל החזות המתגרה, מציג לצלילי we are the people הרענן צעירים תל אביבים על כלי הרכב העירוניים שלהם בדרכם לשיא האורגזמתי – צהלולי נודיזם על החוף. וזהו פחות או יותר. גל גדות נותרת עם היד על החזה, יונתן ווגמן בקושי מראה צוואר.

      זוהי בדיוק הבעיה המאפיינת את קסטרו פעמים רבות מדי. השיא האמיתי והעוצמתי אף פעם לא מגיע - לא למסך הקטן ולא לחנויות. למרות שכל ההכנות נערכות לקראת אותה פסגה, בסופו של דבר ההבטחה לפרובוקציה אינה מתממשת. אחרי כמעט 40 שניות של מסע ברחובות העיר הגדולה, הפרזנטורים עצמם לא נוטלים שום חלק באורגיה החולית.

      זוהי למעשה גם צרתה של האופנה בקליפ. כמו שהעירום נוכח רק על הניצבים, לא נחשפת בו בשורת עיצוב הראוייה להצהרות יוצאות דופן. אין כאן מהלך משמעותי אלא לכל היותר כותרת מתחכמת. רחש הבשורה והצפייה מנוצל כולו רק כדי לאשר את ערכי האופנה הלעוסים והמקובעים. במכנסיים קצרים וחולצת טי מודפסת, קסטרו בוחרת פעם נוספת לקדם אג'נדה עיצובית שלא זקוקה לשום יחסי ציבור.

      קשה להתחמק מן התחושה שהקמפיין הנוכחי הוא בסך הכל צפירת הרגעה. הצורך הבלתי נגמר של קסטרו להבהיר לקהל הכל-ישראלי שהיא ממשיכה לתת לו בדיוק את מה שהוא רוצה ואת מה שהוא רגיל בו. פלא שאי אפשר לזכור איך נראית אפילו חולצה אחת בקמפיין?