וורקוהולית

שבעה חודשים אחרי שהקימה את בוטיק "אלומה" במתחם בזל בתל אביב, משיקה המעצבת אלומה קליין קולקציה שנייה. על אף שחלק גדול מהעיצובים עשויים ביד והם כאלו המכונים "one-piece" (התעקשות מצד הלקוחות עשויה להניב את יצירתו המחודשת של פריט שכבר נמכר), הקולקציה כוללת מספר רב של פריטים - 120 דגמים המתפזרים על פני ארבעה קווים. זהו מספר עצום ביחס לקולקציות מעצבים מקומיות, שיכול מצד אחד להעיד על יצירתיות פורה, ומנגד על התלהבות יתרה המשתקפת הן על העיצובים עצמם והן על ההיצע הכללי בחנות.

עוד לפני 'אלומה', סיימה קליין (33) את לימודיה במגמה לעיצוב גרפי בבצלאל ופעלה בלונדון, שם עיצבה בגדים במשך כמעט עשור. היא הקימה לבדה את המותג הנושא את שמה, ומכרה עיצובים יחידניים, בעיקר עיטורי צוואר הדומים לשכמיות קטנות עשויות חרוזים ורקמה. לדבריה, בשיא ההצלחה, זכתה לקחת חלק באירועי שבוע האופנה בעיר, והצליחה למכור את הפריטים בבתי כלבו כסלפרידג'ס הלונדוני וב-15 מדינות נוספות, כולל דובאי. לאחר חזרתה ארצה בעקבות אהבה, פגישה מקרית עם היזמית קרין בלום, בת גילה, הובילה להחלטה לעשות עלייה גם למותג.

אם לשפוט לפי הקולקציה הנוכחית, רק העולם עשוי להיות הגבול. משום שמבין שתי האופציות - להתחיל באופן ממוקד וקטן או לנסות להתנפל על השוק, הצמד בוחר בוודאות באופציה השנייה. מעבר לדגש המובהק על שילוב עבודת יד, מאפיינת את עיצובים של אלומה אסתטיקה תובענית. חלק נכבד מן הפריטים אולי מצדיק את המונח "פריט מעצבים" בזכות העבודה הרבה המושקעת בו, אך חלקם גדושים כל כך, עד שהם הופכים במקרה הטוב מבגד לפסל, ובמקרה הפחות טוב ליצירה מגובבת היטב, תוצר של ניסיון בלתי פוסק להוכיח דבר מה חמקמק הגורם להתפזרות.

ההתפרשות אל קווים שונים, החל מ'קסטומייזינג' דרך בגדי ערב ועד בייסיק, כולל קו מגשר בין השניים האחרונים, כשהניסיון להוסיף טכניקה ידנית לכל אחד מהם מונע מהקולקציה להיות מגובשת. בקו הבייסיק, לצד שמלת עטלף שחורה אלגנטית, ששרווליה המרקדים מגיחים כמעט מקו עמוד השדרה, נמצאת טוניקה תכלכלה המורכבת שילובי בדים רבים כל כך, עד שנדמה כי היא עשויה משאריות. כך גם בקו "שעת התה" שאמור להיות אלגנטי וקוקטי לשעות בין הערביים. חולצת טי מפוספסת בטקסטורה עדינה, נחצית על ידי תוספת תחרה גדולה ועבודת רקמה ידנית, ששילובן הכפול אינו מאוזן. בקו הקסטומייזינג, חולצת טי שהייתה שייכת לבעלה של בלום, נגזרה והורכבה מחדש באופן המזכיר את דרך הפעולה של הפאנק, רק שזו אינה עולה בקנה אחד עם הטון הנשי המובהק של הקולקציה.

בקו בגדי הערב, המכונה כאן ובצדק "הארד-קור" וסוחט את מירב תשומת הלב, מרוכזים הפריטים שקליין רואה בהם כמייצגים את כתב היד שלה ולכן היא גם מרגישה בו בנוח. הם גדולים, עתירי נוכחות, לעיתים אף מסנוורים, אך דרכם קל להתבונן על ערכם המוסף. כאן, בניגוד לקווים האחרים, ההליכה בקו הבומבסטי נגזרת מתוך הקטגוריה, ולכן לרוב הולמת אותם. אלו ספק בגדים – ספק תכשיטים – ספק אקססוריז האמורים להשתלב עם הביגוד הכללי: מעין שמלת קרושה עשויה חרוזים, שגדיליה החופשיים עשויים להזכיר שמלות צ'ארלסטון, המדגישים את עבודת השזירה הקפדנית או אביזרי צוואר כבדים המעוררים טון שבטי חמקמק. כוחם הוא בטוטאליות שהם דורשים מן הלובשת, ובהתאמה, מהכנות והתשוקה המעורבים בהרכבתם.

קליין, בהתאם לשצף המאפיין את בגדי המותג עצמו, לא מתכוונת לעצור כאן. דיבורים על חזרה לשוק חו"ל ("הרוסיות מאוד אוהבות. גם הצרפתיות") או להגדיל את הסטודיו ושטח הייצור, המתבצע כולו בארץ, עומדים על הפרק. אך דרושה זהירות שראשיתה בתשובה לשאלה – מה הן מנסות להשיג. כי התוצאה, ללא פריזמה מכוונת, עשויה להיות בדיוק כמו זו של מטוס המזדקר בחדות גדולה מידי כלפי מעלה – איבוד גובה מיידי ולא נסיקה.

גופיות, טוניקות וחולצות: 180 – 850 שקלים; שמלות: 650 -3200 שקלים; מכנסיים: 520-860 שקלים; אביזרי צוואר: 680 – 1350 שקלים; אקססוריז: 80-720 שקלים.

אשתורי הפרחי 9 תל אביב