פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בסוף נהיה כמו ביירות

      תל אביב מתמלאת בהדרגה בפריטי מעצבים מחו"ל, שמוכיחים שאנחנו כבר לא מסתפקים בזארה או בטריקו של מעצבות מקומיות. האם ייתכן שהפכנו לאופנתיים?

      ההכרזה החגיגית של בית האופנה 'ברברי' לפני כשלושה שבועות על פתיחת סניף משמעותי בגודלו בכיכר המדינה, מצטרפת לנקודות מכירה נוספות של מעצבי על עולמיים, הצצות בקצב מואץ ברחבי העיר. משהו בשנה החולפת, ששמה סוף למיתון כלכלי מעיק, מעיר באופן רדיקלי את שוק האופנה המקומי. לפתע, כל המעצבים המוזכרים ללא הרף בתקשורת האופנה העולמית עולים ארצה ומשווים לתל אביב אפיל אופנתי שלא היה מבייש עיר ממוצעת באירופה.

      פריטים של מעצבים כריק אוונס, ראד חוראני או ג'וליאנו פיג'ווארה כבר כאן וחרושת שמועות עיקשת, גורסת כי בתי אופנה נוספים, כמו 'דיור', מחפשים לתקוע יתד בארץ. מנגד – אחרים שכבר נמצאים כאן, כלואי ויטון, מחפשים להתרחב וחלקם אף עתידים להכניס ארצה גם את קווי הגברים.

      במקביל לאלה קמות ברחבי תל אביב חנויות אופנה בעלת גוון אלטרנטיבי יותר, הפונה לליבה הקשה של צרכני האופנה, שלא מסתפקים רק במה יש לרשתות או למעצבים המקומיים להציע.

      מתי בדיוק הפכנו להיות כה אופנתיים?

      ברברי פרורסום סתיו-חורף 2010-11 (GettyImages , Ian Gavan)
      אוטוטו בארץ. חורף 2011 של ברברי פרורסום (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      "הקהל הישראלי השתנה. יש נטייה הולכת וגוברת למותגים ולחלק מסוים באוכלוסיה יש יותר כסף", אומר יורם חישין, בעלים משותפים בחנות העתידית של ברברי בארץ. בעוד שחנויות רבות בכיכר המדינה מחזיקות קווים מצומצמים של מותגי על או קולקציות בעלות אופי מסחרי מובהק (פריטי לוגו, אקססוריז), הסניף של ברברי עתיד להכיל את כל קווי ההלבשה לנשים, גברים וילדים וחישין מספר כי לנשים יוצעו גם פריטים מקו 'פרורסום', שהוא אוסף בגדי תצוגת האופנה, הנחשבים קונספטואליים ויקרים הרבה יותר.

      אבל מתברר שלא רק נשים קונות. אנשי הכיכר יודעים לספר על היקף הולך וגדל גם בתחום אופנת הגברים. משיחה בלתי רשמית עם אחד המוכרים בבוטיק 'הלגה', המייבא לכיכר המדינה פריטים של מגוון מותגי-על, עולה כי קו הגברים הקטן בחנות עומד להתרחב ולצד קולקציות מסחריות קיימות של פראדה ודיסקוורד, יתווספו בקרוב בתי אופנה חדשניים יותר כלנווין או ז'יבנשי.

      גם חישין, המחזיק במשותף גם בבוטיק גוצ'י בכיכר המדינה, מספר כי החל מהחורף הקרוב, החנות הקטנה שהייתה מאוכלסת בארבע השנים האחרונות בעיקר בביגוד נשים ואקססוריז, תוסיף קולקציה לגברים. "דרשנו לא מעט את קו הגברים מגוצ'י, כי קיימת עכשיו דרישה שלא הייתה בארץ לפני כמה שנים", מספר חישין, "הגבר הישראלי התרגל למחירים".

      קולקציית חורף 2011 של גוצ'י (AP , Alberto Pellaschiar)
      קולקציית הגברים של גוצ'י לחורף הקרוב. גם בישראל (צילום: AP)

      אך אין להסיק מכל זה כי מהלך ההשתנו?ת הוא נקודתי ומתרכז רק בכיכר העיר ובבתי אופנה עיליים ויקרים להחריד. כך לדוגמא, בשולי נווה צדק, בקצה רחוב לילינבלום, קם לפני כחודש וחצי הבוטיק "ל'אטרונג'ה" (הזר, האחר או חו"ל, בתרגום חופשי), שהתווסף לרצף חנויות קיימות המתכתבות עם התרחשויות האופנה העולמית. גם כאן קו הגברים מבוסס היטב ומהווה כ-40% מהחנות, אך הדבר שמושך את מירב תשומת הלב הוא מפרט המעצבים המוצגים בו.

      שמות כמו ריק אוונס, הידוע בסגננו האפל והגותי או דמיר דומה, המעצב בסגנון רך אך חתרני, רחוקים מכל הגדרה של ביגוד נגיש. הופעתם בתל אביב, היא מהלך נועז למדי שמניח כי יש פה מספיק קהל בעל טעם אקספירמנטלי.

      ז'קט של ריק אוונס, קיץ 2010 (יח"צ)
      ז'קט ג'ינס ועור של ריק אוונס. בוטיק ל'אטרונג'ה (צילום: יח"צ)

      "אני מודע לאתגר" מציין בחיוך שימי צרפתי, בעל הבוטיק. "עם זאת, האינדיווידואליות מתחילה לצאת החוצה. האנשים פה הופכים להיות מודעים לאופנה גבוהה וטובה. עובדה, אתמול נכנס אלי חתן ורכש מכנס של ריק אוונס", מצביע צרפתי על מכנס קצר, אפור, בעל מפשעה מדלדלת כמעט בקו הברכיים, שאין לו דבר במשותף עם חליפות קונסרבטיביות.

      הבוטיק ל'אטרונג'ה (יח"צ)
      בוטיק ל'אטרונג'ה (צילום: יח"צ)

      מעבר לנכונות להתנסות באופנה מתגרה, עדיין עומדת סוגיית המחיר. רוב האופנה החדשה הזו, מתומחרת פי ארבע ויותר מאשר מעצבים מקומיים מוכרים ופי עשר מלבוש רשתות. הפריט היקר ביותר "ל'אטרונג'ה" הוא מעיל עור מכובס שתג המחיר שלו הוא 10,000 שקלים. "כולם יודעים את המחיר של כל דבר, אבל מעטים יודעים את הערך", אומר צרפתי. "המחיר משקף את הערך האמיתי של הבגד. זה לא זול, אבל יש מחשבה מעבר למחיר. אנחנו מסבירים לאנשים שמתעניינים מדוע זה המחיר".

      במקביל לאופנת הקצה שמציע 'ל'אטרונג'ה', מצאי הולך וגדל של אופנת 'קונטמפוררי' (עכשווי, מודרני) בארץ הוא מימד נוסף במהפכה המתרחשת. הקונטמפוררי נחשב כאופנת מעצבים נגישה יותר, לרוב גם צעירה ועדכנית מאוד, שלעיתים אף מכונה בתואר "סמי-יוקרתית". הנציגים הבולטים של הקטגוריה הם המעצבים פיליפ לים, אלכסנדר וואנג, וגם מותגים כאקנה ג'ינס.

      ריק אוונס ליליז חורף 2011 (אתר רשמי)
      הקו ליליז של ריק אוונס. מעכשיו גם בוורנר (צילום: אתר רשמי)

      "מנקודת המבט שלי, אני רואה שיש קהל שרוצה אופנה ומבין אופנה", מעידה שירה דולינגר בעלת הבוטיק ורנר שנפתח לפני כ-8 חודשים בדרום העיר. "בגלל האופציות היחידות בארץ עד היום – או אופנה מאוד גבוהה או רשתות ומעצבים מקומיים - אני מתרכזת ב'קונטמפוררי', שהוא התחום הכי דינמי". בהתאם מתכוונת דולינגר לעבות את קולקציית החורף הקרובה ולהוסיף לה פריטים של מותג הג'ינס השבדי "אקנה", קו הקז'ואל של ריק אוונס "ליליז" ואת הקולקציה הפשוטה יותר של "מיזון מרטין מרג'יאלה". אל כל אלה יצטרף קו גברים מצומצם, שיתמקד במעצבי קצה כראד חוראני, הידוע בעיצוביו האנדרוגיניים.

      מתוך קטלוג חורף 2011 של אקנה ג'ינס (אתר רשמי)
      אקנה ג'ינס חורף 2011. בוורנר ובבוטיקים נוספים (צילום: אתר רשמי)

      לשאלה מהי הסיבה שלפתע הפכה תל אביב לאופנתית כל כך, ענו כל הנשאלים תשובה דומה – האינטרנט ותקשורת האופנה. לטענתם הקהל משכיל הרבה יותר במושגי אופנה, יודע ומכיר מעצבים, ובהתאם, התקשורת דוחפת באופן מהותי מידע עכשווי הנעשה בזירה העולמית. פתאום נדמה שהאיחור הקבוע ב'שידור החי' ששוק האופנה הישראלי סבל ממנו עד היום, הולך ומצטמצם. אולי, כפי שהעיר בציניות אחד הנשאלים, אם לא תהיה עוד מלחמה, אין סיבה שלא תתקיים כאן סצינת אופנה כמו זו הפורחת בביירות.

      ראד חוראני קיץ 2010 (יח"צ)
      ראד חוראני קיץ 2010. עכשיו גם בבוטיק ורנר (צילום: יח"צ)
      אלכסנדר וונג – קיץ 2010 (GettyImages , Fernanda Calfat)
      אולי גם הוא יעשה עלייה? נסיך הקונטמפוררי אלכסנדר וונג (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)