כשקמה רשת רזילי בשנת 1996, תקופה קשה לכלכלה ולמורל הישראלי בכלל והתל אביבי בפרט, לקחו בני הזוג יאיר ואורית רזילי הימור. ההחלטה להקים בוטיק המבוסס על טהרת העיצוב הישראלי הצעיר והרענן נחשבה למהפכנית, אבל ב-14 השנים שעברו מאז, נשחק המושג "בוטיק מעצבים צעירים". בכל קניון נידח אפשר למצוא מקבץ חנויות המגדירות את עצמן ככאלו, וכל מי שרק חושק בתואר "מעצב", מדלג על שלב לימודי האופנה (ממוסדים או אוטודידקטיים), מוותר על ארגון קולקציות מוגדרות ופותח באסטה.
אבל רשת רזילי עומדת איתנה ורלוונטית, אולי כי אורית רזילי מתייחסת לעצמה כאל אוצרת, ולבגדים ולאביזרים שהיא מוכרת כאמנות. יש שירימו גבה ויטענו ליומרנות, אבל האמת היא שהיא עושה את זה בהצלחה ויוצרת קולקציה אחידה, קוהרנטית ומגובשת המורכבת ממספר מקורות שונים. תמהיל הקולקציה דינמי ומכיל פריטים של מעצבים ישראלים כמו חיה ניר (כתומנטה), דינה גלאס, קארן אוברזון או רוס אובטה. במיוחד ראוי לציון אגף האביזרים (תכשיטים, בעיקר) העשיר והמרגש שכולל עיצוב יצירתי במיוחד, כמו 'אושן', 'טודו ג'ויה' ו'דריוס'. בנוסף לכל אלה אפשר למצוא גם עיצוב עצמי של רזילי, בעיקר בתחום הבייסיק והאביזרים.
בשנים האחרונות שילבו הרזילים גם אוספים מהשורה הראשונה של האופנה העולמית, כמו קולקציות ספיציפיות של סטלה מקרתני לאדידס למשל. החנות החדשה שנחנכה לפני כשבוע במתחם התחנה בתל אביב, העלתה את הרף והיא מכילה אוספים של תכשיטים שיוצרו במיוחד עבורה, למשל מירית וינשטוק, אושן ו-dario's של איתי מנץ, מה שמעיד על מקומה של אורית רזילי בתעשייה המקומית.
לשאלתי בעניין פתיחת החנות לצד חנויות מעצבים רבות כל כך, חלקן מחזיקות מעצבים אשר מוכרים גם ברזילי, ענתה אורית באלגנטיות: "אני לא רואה בזה בעיה, להיפך, זה יתרון. זה מפרה, זה מאתגר. זה גם נורא כיף. אנחנו חברים של כולם, מפרגנים לכולם. לחלק מהמעצבים גם עזרנו פה."
החנות החדשה היא גם הראשונה בכל חנויות הרשת שאיננה ממוקמת בקניון. מבחינת הרזילים זוהי סגירת מעגל: "התחלנו ברחוב ועם השנים עברנו לקניונים, אבל משהו באפיל של התחנה. עניין השימור ועצם העובדה שהחנות נמצאת ברחוב, הופך את זה ליותר חי, יותר תוסס. קניון הוא יותר סינתטי, לא יעזור. קשה להכניס את אווירת הרחוב לקניון. משהו באקלקטיות פה מסתדר נכון עם הערכים של רזילי"
ואכן האקלקטיות מהממת. זה אולי המונח המגדיר יותר מכל את הסגנון המובהק של רזילי. היא באה לידי ביטוי בסטיילינג המפתיע תמיד של בובות הראווה, ואפילו הסטיילינג של המוכרות עצמן בחנויות, שקנו לעצמן כבר שם כ"נערות רזילי". עומס, ריבוי חומרים וטקסטורות, סתירות וניגודים פנימיים ושכבות - ובכל זאת התוצאה הסופית משדרת אמינות בזכות אופי ברור ושפה מוגדרת של סגנון.
ובגלל כל אלה, צילומי הקולקציה מפתיעים כל כך, ולא לטובה. נראה כי התמונות וקטעי הווידאו הקצרצרים לא מציגים במאום את היכולות האמיתיות של רזילי, את הסטיילינג יוצא הדופן ואת השפה הייחודית "הרזיאלית". המינימליזם שבצילומים, הפריטים המונחים בנונשלנטיות על הדוגמנית, לא משקפים את "הקולקצייה" של רזילי, שהרי את הפריטים שאפשר לקנות ברזילי, ניתן להשיג גם בחנויות נוספות.
העבודה המצוינת שנעשתה באתר המחודש והמרשים, כמו גם בחנות החדשה והיפהיפיה שבתל אביב, יצרה ציפיות גבוהות מצילומי הקולקציה, אבל במקום הסגנון האורבני הנוטף המזוהה עם הרשת, בנויים הצילומים בניחוח כפרי. אמנם החיבור לרמת הגולן ופכפוכי הנחלים מניב תוצאה נאה למדי והסרטונים כשלעצמם מיוחדים ואף מרגשים בחלקם, ועם זאת, האישה של רזילי היא טיפוס עירוני שחי אופנה וה"בחירה הטבעית" נראית קצת לא טבעית ולא ברורה.
רזילי היא חגיגה לפשניסטות העסוקות, אלו שעובדות מספיק קשה כדי להרשות לעצמן את הרכישות, מבינות מספיק כדי לקנות שם וזמנן יקר מדי מכדי לכתת רגליהן בין עשרות מעצבים. היא מספקת ליקוט מוצלח למדי של פריטים ומבטיחה את אותה אווירת קניות בוטיקית למרות 9 החנויות של הרשת.
מחירים
חולצות: 180-500 שקלים; מכנסיים: 350-700 שקלים; חצאיות: 300-500 שקלים; שמלות: 400-1,900 שקלים; נעליים: 350-900 שקלים; תיקים: 129-450 שקלים; תכשיטים: 269 - 4,359 שקלים.
רזילי. קניון אביב, רמת אביב; קניון 7 הכוכבים, הרצליה; קניון ארנה, מרינה הרצליה; קניון גבעתיים; קניון קריית אונו; קניון סביונים, יהוד; קניון ערים, כפר סבא; קניון רננים, רעננה; מתחם התחנה, נווה צדק תל אביב.
עוד בוואלה!