קראש על אילנית

כשעה לאחר תחילת הצילומים עם אילנית לוי הגיעה חברה טובה שלי לפקח האם משהו מעבר ליחסי צלמת-מצולמת מתפתח על הסט. ולא בכדי. מאז שצפיתי בלפטופ במיטתי, במקרה, בפרק בתוכנית "אחיות לילה" באמצע ליל נדודי שינה, חטפתי קראש רציני על אילנית. שום גינונים של כוכבת, טוב לב שלא ניתן להסתיר, טרפת במובן החיובי של המילה וכמויות של חוש הומור, במיוחד עצמי. כשהיא סיפרה בתוכנית כיצד אמה הפריחה נפיחות בערב הראשון בו אייל גולן התארח לארוחת ערב, כאבה לי הבטן מרב צחוק. על הסט עצמו כבר הייתי בדמעות מצחוקים מטורפים.

מצד שני, אם שמים לרגע את הטירלול שאחז בשתינו באותו יום, אילנית היא בסך הכל בת 28 וכבר אמא (מסורה במיוחד) לשני ילדים, פפרצי מתעדים כל תנועה שלה ושל בעלה לשעבר ועם זאת היא שומרת על איפוס מוחלט ולא נותנת לשום דבר להוציא אותה משלווה פנימית אמיתית שיש בה.

"במקביל לקריירה אני מנהלת חיי משפחה ומגדלת את שני ילדיי, הם שומרים שהרגליים שלי יישארו על הקרקע. אני יכולה לחזור אחרי 14 שעות צילום בהם אני זוכה ליחס של כוכבת וברגע שאני נכנסת הביתה, אני חוזרת למציאות - מנקה, מבשלת, מקלחת, מכבסת כמו כל אמא. כנראה זה המתכון לשפיות. אני לא מפונקת, אין לי אופר ואין לי עוזרת. אמא של אייל עוזרת לי ובשאר הזמן אני עקרת בית ואמא במאה אחוז, זו משרה מלאה".

"החלום שלי הוא להשאר אופטימית כל החיים. מה יותר טוב מזה?"

"זה לא שאני לא אוהבת לעשות שופינג, פשוט אני לא מוצאת לכך את הזמן!"

"אני לא חובבת מותגים ובעיקר חשוב לי שיהיה נוח ויחמיא. הבגדים שהכי יקרים ללבי הם מתנות שקיבלתי מאנשים שיקרים ללבי והם מלווים אותי. זה לא אומר שאני לובשת אותם אבל הם תמיד מקבלים מקום של כבוד בארון".

"לאהבה יש מקום חשוב בחיים שלי ואני אוהבת לאהוב ולהרגיש נאהבת, זו הרגשה נפלאה. וגברים-הלוואי וזה היה יותר פשוט".


צילום וסגנון: תמר קרוון
איפור: אסנת בית-און
שיער: טל בן ציון ביגוד
אביזרים ונעליים: הוניגמן

צולם בבית RUGINE, מונטיפיורי 46, תל אביב

חולצה כטוניקה ותיק: סטלה וינטאג'; נעליים: זארה (עונה קודמת)