טיפת אומץ

לפני כמה ימים, בעודי סועדת בארוחה רבת משתתפים, חטאתי שוב במנהג הלא מנומס שלי, שהוא לצותת לשיחות שמתנהלות בשולחנות אחרים. זה לא מתוך חטטנות אלא מסקרנות, וגם, כנראה, סוג של הפרעת קשב חדשה. "את תקועה רק בגלל התאריכים שבין ט' לאב לט"ו באב", אמרה אשה אחת לחברתה נפולת הפנים, "אלו זמנים שבהם הכל מבולבל ורק בט"ו באב הכל מתבהר ומסתדר".

אוי ויי! נחרדתי, שוב חג האהבה בפתח! ט"ו באב (ששמו נשמע קצת כמו יריקה באב), היה תמיד יום בעייתי לציפיות הרומנטיות המוגזמות שלי, בין אם הייתי לבד ובין אם היה לי חבר, ולאחרונה החלטתי שעדיף, לטובת כולם, להתעלם מקיומו.

וכך השנה, כמה ימים לפני אותו מועד לפורענות רגשית, החלטתי לפנק את דירתי בספונג'ה. לבשתי שורטס מהוהים וטישירט ישנה של הסקס פיסטולס, ומילאתי דלי במים בעודי מזמזמת את השיר "לאב איז לאב" של מועדון תרבות. רקחתי ספיישל טריט לרצפות עם תוספת של שמפו מיוחד. מה שטוב לשיער שלי, למה שלא יהיה טוב לריצפה?

למרות השעה המאוד מוקדמת, נשמע לפתע צלצול בדלת. ניגשתי בלאט, על קצות האצבעות, להציץ בעיינית וכשראיתי את אשר ראיתי ליבי החסיר פעימה. שם הוא עמד, בחור שעבדתי איתו לפני כמה חודשים ומאז לא היה בינינו כל קשר. המראה של פניו יפות התואר בשילוב עם שלושת הפרחים הצבעוניים גרם לי לסחרחורת ולרגע תהיתי אם זו הזייה. אני ידועה לשימצה, בהתקפי הזיות רומנטיות שאין להן כל קשר למציאות. פתחתי את הדלת ועשיתי מעין תנועה מוזרה שנראתה כמו סימן שאלה.

"תמר", הוא אמר בחיוך קפוא מרב לחץ, "סליחה על השעה אבל הייתי חייב לברר אם יש סיכוי שתצאי איתי." המומה מהארוע הבלתי צפוי צבטתי את עצמי (גם ככה נראיתי מגוחכת בסמרטוטים והבעת ההלם שאחזה בי), ולבסוף לקחתי את הפרחים ואפילו חייכתי. שמחתי על הרגע המרגש ועל הבחור המקסים הזה, אך ידעתי שקודם עלי לברר האם יש בי את האומץ, שוב לפתוח שוב את ליבי למישהו.

ובינתיים, חג לבבות שמח לכולם!

צילום וסגנון: תמר קרוון; דוגמנית: דניאל לאלינור שחר; איפור ושיער: אסנת בית-און.

איפורים, או בשמם המקצועי: קוסמטיקה, היו עבורי תמיד סוג של אקסיומה. מצד אחד, רציתי להיראות אשה מטופחת בעיני עצמי, כזו שיש לה קרמים לכל קמט, ליפסטיק בכל צבע ופודרה לגימור מושלם. מצד אחר, מעולם לא התאפרתי וליפסטיק הוא בהחלט המוצר היחיד שאני מצליחה למרוח כראוי. לכן, כשהחלטתי לשים קץ למוזנחות, להיכנס לחנות ולרכוש לעצמי איפורים, לא ידעתי מאיפה מתחילים. כחובבת אופנה רוב השמות היו מוכרים לי, אך ריבוי האריזות, המבצעים והדיילות המכוסות בשכבות בלתי אפשריות של מייק אפ גרמו לי לסחרחורת ועוררו בי רצון להימלט על נפשי היישר לאיזו חנות נעליים בכדי להירגע. אלא שאז נזכרתי במה שאמרתי בבוקר לבן שלי, שמשימה שמתחילים בה, כדאי לסיים, ולו בכדי לדעת מה טמון בחובה.

ואז, בזווית העין, ראיתי את צמד האותיות C מהסמל של שאנל שמהלך עלי קסמים! קיפצצתי מרוב התרגשות וכמו גדולה, ללא עזרת הדיילת המבעיתה, בחרתי לי ג'ל קרם מרענן (hydramax+active) , פודרה ורדרדה (blush duo tweed effect), עיפרון שחור לעיניים (le crayon kohl) שמגיע עם מחדד שגם עליו חרוט שאנל!) וכמובן ליפסטיק (rouge coco). הרגשתי כאילו יש לי אוצר בשקית ודיוושתי על אופניי בדרכי הביתה בתחושה שאני מינימום קוקו בכבודה ובעצמה.

מחוך: הלנה; מכנסונים: טופשופ; חגורה: אוסף פרטי; נעליים: מנגו משקפייים: טום פורד; כלב שלנו: במבי! (צילום:א.פ.ק.)