ההכנות ליום החתונה עשויות ליצור סיטואציות ביזאריות ביותר. קחו למשל את עניין הצ'קים. מבלי להניד עפעף מצאתי את עצמי השבוע חותמת על צ'ק בסך 50 אלף שקלים לפקודת האולם בו אמורה להיערך החתונה שלי. הדבר הכי יקר שרכשתי עד כה בחיי היו מגפיים בטופשופ, וגם זה היה בסייל, ובכל זאת, באטיטיוד של מי שתכף נפגשת עם שרי אריסון לקפה כדי לדון באופציות שרכשה לאחרונה, התחלתי לחלק צ'קים כאילו אין מחר. האמת המצערת היא שיש לי 42 שקלים בעובר ושב, וגם זה מתנה מהבנק לזוגות צעירים שפתחו חשבון.
אבל עזבו אתכם שטויות, כל הצרות שלי יפתרו בסיטואציה הביזארית מספר שתיים: בבוקר אחרי החתונה נעמוד אני ובעלי לעתיד באמצע הסלון כשבגדים תחתונים לגופינו (ואולי גם הינומה) ונתפלש לנו בערימות של צ'קים, מכול המינים הסוגים והגדלים. "הנה עוד 500 שקלים", יאמר בעלי לעתיד בקול עייף, כשהוא מותש ורצוץ מפתיחת המעטפות. "אבל מה נעשה עם כל הכסף הזה??", אני אשאל אותו מודאגת ובסוף נחליט שאין ברירה וכנראה אני אאלץ לקנות המון בגדים. ואולי גם איזה פנטהאוז בפריז, לכל צרה שלא תבוא.
בדיוק כמו החזיר שמוכרים בטיב-טעם
ובכל זאת אין ספק שהסיטואציה ההזויה ביותר שנתקלתי בה עד כה, זו שמתעלה מעל כולן, היא הדרכת כלה. רק אלוהים יודע למה זה טוב. החתן לעתיד לא צריך לעבור הדרכה, חלילה. הוא הרי גבר ולכן כבר יודע הכול. לעומתו את הכלה הנאווה התמימה והסתומה במקצת, צריך ללמד הלכות בעלות חשיבות יוצאת דופן, כמו למשל היכן לעזאזל קונים תחבושות היגייניות כשרות למהדרין.
ולא רק. חשוב שתלמד לכבד את בעלה לעתיד (הרי הוא גבר, כבר אמרנו?), ליישם את ערך הצניעות בדיבורה ולבושה ולהבין שמקומה האמיתי הוא בבית עם 22 ילדיה ועדיף שתמעט לצאת ממנו עד כמה שאפשר. וגולת הכותרת, הדובדבן של הקצפת, הפסק טהרה. מסתבר שבמשך 12 ימים בחודש האישה טמאה (כן בדיוק כמו החזיר שמוכרים בטיב-טעם). לבעלה אסור לגעת בה, להתקרב אליה ולישון איתה באותה המיטה, גם במשך שבוע לאחר סוף המחזור. כל זה כמובן אמור לקרב אותם זה לזו, מכיוון שלאחר ימי הנידה הם יסתערו האחד על השנייה בתשוקה מחודשת ויעניקו זה לזו את מלא האהבה שאפשר להעניק דרך חור בסדין.
הודעתי לו בנחרצות שהחלטתי להתחתן בווגאס
טוב נו, אני מגזימה קצת אבל בכל זאת, אני בת 28, גרה עם בן זוגי כבר חמש שנים ורחמנא ליצלן מקיימת איתו יחסי מין כבר שבע שנים (גם בימים בהם אני טמאה והוא מסתדר עם זה יופי). ואולי דווקא לי יש כמה דברים ללמד את המדריכה, האם היא יודעת שישנן עוד תנוחות מעבר לתנוחה המיסיונרית? ואגב עם רגליים כמו שלה, היא בהחלט יכולה להרשות לעצמה ללבוש איזה מיני מדי פעם.
כשחזרתי הביתה מהדרכת הכלות שיתפתי את בעלי לעתיד בכל הקורות אותי והודעתי לו בנחרצות שהחלטתי להתחתן בווגאס. הוא הודיע לי בנחרצות שאני מדברת שטויות ואני הודעתי לו עוד יותר בנחרצות שהוא ישן בסלון הערב כי אני שומרת נידה. בסופו של דבר כל העניין התפתח למריבה סוערת שהעניקה לי את התובנה הבאה: לחתום על צ'קים בלי כיסוי וללמוד על הפסק טהרה זה הרבה פחות ביזארי מהרעיון להתחתן. כנראה נפלתי על הראש.