אני מתנצלת מראש אם לא אפגין את הבקיאות הנדרשת, ובכל זאת נדמה לי שלא רק דיאנה גולבי הוכיחה את עצמה מעל ומעבר בעונה האחרונה של "כוכב נולד". פועלה המרשים לנוכח היקף העבודה העצום, של המגה-סטייליסטית ליאת אשורי, ראוי אף הוא לשבח. אמנם לא צפיתי בכל התכניות, אך ברובו המכריע של הזמן שהקדשתי לצפייה (שהיה הרבה יותר מכפי שסברתי שראוי לי), התעמקתי פחות בביצועים המוזיקליים ויותר בניסיונות לנתח איך בדיוק עבד הראש של אשורי בתהליך הסטיילינג, עם מה היא מתכתבת ומה היא מסמנת כאילו באגביות, בתור הערת שוליים קטנה. לזכותה של אשורי ולשמחתי, אני יכולה לדווח שזה היה מחקר מרתק.
לא יהיה זה מוגזם לקבוע שאשורי, פרסונה מוכרת, מתפקדת ובצדק כמכתיבת אופנה לאומית. היא לא רק אחראית על הלבשת המתמודדים, באופן שיחמיא להם כשהם מופיעים בתכנית החולשת על טבלת הרייטינג, היא למעשה מסגננת את האישיות שלהם ויוצרת פרשנות, שנטמעת בדרמה של התפתחות הדמות והופכת לחלק בלתי נפרד ממנה. הפרשנות שלה מאוד דומיננטית בעולם הטלוויזיוני שבו מתפקדים הכוכבים. היא גרמה לאוהד שרגאי להיראות הרבה יותר קול ממה שהוא, למשל, ובסיוע כמה מראות יותר חותכים ומהודקים, היא חידדה אצל דיאנה גולבי את הסקס אפיל הרוקרי המחוספס.
נדמה שאשורי הולכת ומתעלה על עצמה מדי עונה, כשהיא יוצרת ומשכללת שפה של אופנה קיצונית, קמיקזית מחד ומחושבת מאידך. רוב הזמן נדמה שהיא מנסה לשדך בין איזו טרנדיות בגרסת ההארד-קור, עם רוח ההתלבשות הישראלית, שנוטה להיות בוטה וצעקנית. בתוך הערבוב הזה, בין הוויית אופנה קוסמופוליטית החוגגת את עצמה ברטרוספקטיבה, לבין קודים מזרח תיכוניים של הידור מוחצן בכל מה שקשור לבגדי הערב, היא מצליחה לעשות את הבלתי יאומן: להלביש אנשים צעירים בעלי נתונים לא מאוד פשוטים, באופן שגורם להם להיראות בו בזמן אמיתיים וזוהרים.
עבודות הסטיילינג של אשורי בדרך כלל מגלות אמביציוזיות. אפשר להתעמק בהן מעבר לניתוחים של האם הגיזרה עובדת כהלכה והאם הופר האיזון במינון של האקססוריז. אשורי, כאמור, מצטטת, מפרשנת ומלהטטת בגרנדיוזיות. היא מבינה את החיבור בין גלאם לאופנה ומפגינה בקיאות באיך נבון יהיה להלביש נשים מלאות וגברים השופעים גבריות, כשהקהל שלך בבית דלוק חזק על ציצים ושרירים. מצד שני, היא מקפידה לשמור על מראה מכובד, ויודעת להביא אותה בקונטרה של איפוק. לאורך העונה אשורי הילכה על חבל דק מאוד: בין החשפנות לפוריטניות תוך שליטה בכללי המשחק של השואו הטלוויזיוני, שמכתיב מראש הפרזה.
מינימליזם אופנתי הינו טכניקה שאשורי בקיאה בה היטב. היא מזהה בקלות טעם טוב, אורגינליות וקלאסה, ותמיד מגלה כאלה כשהיא עצמה מתלבשת. למרבה הצער, אין אף פריט לבוש שראיתי בתכנית שחמדתי אותו לעצמי. כי ב"כוכב נולד", אשורי לא באמת רשאית לגלות את הצד הזה שלה. שיש בו חדות, שקט ודיוק. הצד הזה לא מצטלם טוב בתפאורה הזאת. לכן מי שיוצאות מורווחות הן כמובן הצופות האדוקות של התוכנית שקיבלו ממנה מדי שבוע שיעור באיך קצת להתאפק עם המיני ולא להוסיף עליו גם מחשוף.
ולמרות הכל, כמו כל דבר בחיים, שום דבר אינו מושלם ופה ושם נראו גם פדיחות מאוד לא אופנתיות. בתכנית הגמר, למשל, הנמבר עם השלישיה בחליפות, הציג חליפות שלא ישבו טוב על המתמודדים והפיניש המצטעצע, חולשה ידועה של אשורי, קטף את הניצחון בגמר יחד עם גולבי, לאחר שהתבלט לאורך העונה.
השמלה הראשונה של גולבי נראתה יותר סבירה מהשניה, אבל רק בגלל שהאחרונה הייתה שמלת עכביש מקושקשת מדי, שכללה יותר מדי אלמנטים ונראתה כמו גיבוב של פרטים וחיתוכים, בהחלט אפשר לשקול מחדש, בעונה הבאה, את הקראש הלוהט הזה על האייטיז. בצד הגברי, לעומת זאת, הצליחה אשורי להביא לידי מימוש מושלם את מראה הדוגמן של קלווין קליין שהעניקה לעידן עמדי ואת הלוק הבריטי המעונב שובב, שהביא פעם נוספת את הטוויסט שלו על אוהד שרגאי. אשורי, ואף אחד לא יקח את זה ממנה שמרה לאורך העונה על רמה נאה וחוש מידה, בצד מפגני יצירתיות חדורי ביטחון, שהדגימו את השליטה יוצאת הדופן שלה באמנות הסטיילינג.