חטא גן העדן

לתצוגת האופנה של ברברי לקיץ 2011, שהוצגה לפני יומיים (שלישי) במסגרת שבוע האופנה של לונדון, לא היה יכול להיות סוף דרמטי הולם יותר. נפילתה המהדהדת של הדוגמנית שסגרה את התצוגה, הייתה דרכו של הגורל, או של זה ששולט על צירופי מיקרים מהממים במיוחד, להביע את דעתו על הקולקציה. את הנערה, שזו הפעם הראשונה שלה על המסלול של ברברי, אי אפשר להאשים. במעיל אופנוענים עשוי עור ומכוסה אלפי ניטים, שמשקלו מנה בקלות כמה קילוגרמים, ובנעליים שניסו לשדך בדרך בלתי הגיונית בין משהו שמתאים לרכיבה על אופנוע לעקב דקיק וגבוה, סביר שלא הייתה לה אפשרות אחרת לסיים את מפגן האקסטרווגנזה האומלל של ברברי. כי בתצוגה הזו, בפעם הראשונה מאז תפס כריסטופר ביילי את כיסא המנהל האמנותי של בית האופנה, משהו סטה לחלוטין מהנתיב.

תחילתה של התצוגה, שהועברה בשידור חי בכל מקום אפשרי, תאמה את הציפיות. המעילים, הסמל האייקוני של ברברי, הבריקו באופן יוצא דופן. ביילי בוחר בכל עונה לחקור זווית שונה של המעילים, העומדים בראש המורשת הארוכה של בית האופנה, שהוקם ב-1856. בעונה הקודמת הוא חקר מעילי טייסים, הפעם, הוא התמקד ברוכבי האופנועים. את המסלול גדשו לא מעט ז'קטי פרפקטו (מעילי אופנוענים) בכל וריאציה, ומנגד, מעילי טרנץ' הדוקים עשויים לעילא, אך רגע השיא של אותה השראה, היה זה בו הם עורבלו אחד בשני. יצרי הכלאיים היו מהפנטים, כפי שהדגים אחד המעילים, שהיה למעשה שרוולי עור שחורים ומרופדים שנתפרו לגוף הכותנה של מעיל טרנץ' צר ברכיסת רוכסן. בדוגמנית אמנם אחז מראה של בעלת זרועות ביוניות, אולם היה ברגע הזה, של שידוך בין שתי קלאסיקות, חן אולטרה מודרני.

אך כשהגיעה התצוגה למחציתה התחכום הבריטי יצא משליטה, בטייץ מחופה לוחות עור, שמוסמרו לו ניטים מאיימים, ועליונית מנומרת שחוזקה במעין קולר שחור. זו הייתה בדיוק השנייה, בה היה נדמה לקהל כי הוא צופה התצוגה של ורסאצ'ה או בלמיין, הידועים באופנה הפרובוקטיבית שלהם. מהנקודה הזו הכל רק הלך והחמיר. הניטים, אולי מתוך רצון להעניק אטיטיוד מנצנץ וחד, כיסו כל פיסת בד אפשרית, ובעיקר מכנסיים צרים מאוד וז'קטים צרים עוד יותר. מה שניצל מהברזלים, כוסה בחברבורות, עורות נחש פיתון וצבעים בוהקים, מסגול ועד ניאונים. לקראת הסוף, כמה שהתברר כפינאלה הראויה לגן החיות, עלו בזו אחר זו רצף של שמלות קוקטייל, שהגדירו מחדש מושגים של מיניות זולה והמונית. הן היו קצרות כל כך ורחוקות כל כך מהתדמית המלנכולית, האלגנטית והמופנמת ששלטה בברברי לפני כשנתיים, שבשלב הזה השאלה היחידה שהלמה היא - מה קרה כאן?

רעבתנות יתר, זוהי עשויה להיות התשובה המתאימה. ברברי, שלפני כחודשיים פרסמו עלייה דרמטית בהיקף המכירות ברבעון הראשון של 2010, הופכים מחודש לחודש לבית האופנה החזק בעולם. הם שולטים במפת הטרנדים, התצוגה שלהם נחשבת לאחד הרגעים המשמעותיים בעונה, וכריסטופר ביילי הוא כוכב בכל קנה מידה. ייתכן שכדי להמשיך ולהתפתח הם חייבים לאמץ גישה אחרת, כוחנית יותר, המונית יותר, נובו-רישית. הרי עוד מעילי טרנץ' קלאסיים, ועוד אפיל בריטי מסוגנן ובעל תחכום מרוחק, לא יהפכו אותם לסמל סטטוס של עולם הזוהר. ז'קטים מנצנצים וזהובים ומיניות המוטחת ללא שום סאב-טקסט לפנים, דווקא כן. וזה בדיוק מה שהתצוגה הזו שאפה לעשות. נכון לעכשיו, עדיין יש בקולקציה הזו לא מעט מעילים שאפשר להחשיב אותם מושלמים, מתוחכמים במידה המדויקת. כל שנותר הוא לקוות שבעונה הבאה גם הם לא ייעלמו לטובת לבוש מסיבה של הנשים הכי-לא-נכונות בעיר.


וידאו: רויטרס
עריכה: גדי ווינסטוק