גברים תל אביביים ושגעון גדלות- הטור השבועי של תמר קרוון

לפני כשבוע, במסגרת פגישת עבודה, הכרתי בחורה מקסימה עם חור גדול בלב. "אין עתיד לאהבה עם הבחורים התל-אביביים האלה", היא אמרה בעיניים עצובות, "הם כל היום בפייסבוק, מתחילים עם עשרות בנות, ואפילו אם כבר באה מישהי באמת שווה הם לא רואים ממטר רק רוצים עוד ועוד ועוד אחרות". ואכן, התפתחה לה לאחרונה מחלה גברית חדשה ומדאיגה ושמה בולמיית-בנות. מה גם שטענת אותן בנות שיש בחור אחד שווה על כל מאה שוות אינה תורמת לפיתרון ההפרעה.

ובכן, לדעתי, גברים שווים יש בשפע בעירנו אך מרב שבנות העיר בסטרס, ברגע שהן נתקלות בבחור ממוצע, בעל מראה נטול קרוקס/כרס וחביבות מינימלית הן לא יודעות את נפשן, מאבדות את מרכז החשיבה וההגיון הפנימי, מוכנות להסכים לכל תנאי עלוב שהבחור יציע להן ובעיקר נותנות הכל מבלי לבדוק עבור מה או מי. אותו בחור, שאינו בהכרח מתנת האל, לוקה מיד בתסמונת שיגעון הגדלות, תופס תחת ומתחיל לתקתק בנות כאילו היו כרטיסי חיש-גד: לא באמת משנה אם תהייה זכייה, העיקר לגרד. ולכן, לא פלא שלבנות היקרות כבר יש פריחה בעור מרב שכל אפס חיש-גד אותן בכזו קלות. כבחורה לא בוגרת אך מבוגרת, שליבה נשבר איסנפור פעמים אך סטוץ היה תמיד מחוץ לתחום עבורה, יש לי כמה עצות לבנות העיר המתוקות (שלמרות הכל עיניהן עדיין נוצצות מתקווה למצא אהבה) והן- היו קשובות ללב ולגוף שלכן, אלו לא שתי רשויות נפרדות אלא יחידה אחת וכדאי לשמור עליה. התיחסו אל עצמכן כאילו אתן כוכבות הסרט ולא בתפקיד המשנה של החברה הטובה. זכרו שתמיד עדיף להיות לבד מאשר לבזבז זמן יקר על מישהו שאינכן יקרות לו. והתבוננו היטב, הרי תמיד רואים מי באמת עומד מולכן, אז עדיף לא ללקות בעיוורן זמני. ובכדי שיוסר ספק- את כל העצות הנ"ל אני נותנת במיוחד לעצמי.

מבחורה קאניבלית, שכבר בקטנותה היתה חוטפת משקית הקניות של אמי חופן בשר חי וזוללת אותו טרם הצליח להגיע למחבת, הפכתי בשנה האחרונה לסוג של צמחונית שאוכלת אך ורק סטייקים מבקר. יש שיאמרו שעדיין אני דוחה, כי גם לפרות יש זכות לחיות (ואני מסכימה עימם) אך בכל זאת אני מרגישה שעשיתי כברת דרך מכובדת. כמו כן, לאור מצבי החדש, מצאתי את עצמי מפתחת הערכה ייחודית למעצבת האפנה סטלה מקרטני שאין באף קולקציה שלה (כולל תיקים ונעליים) אפילו כפתור מעור. בעולם הגדול בו הכל נמדד במכירות וכסף זו בהחלט תעוזה ויכולת ראוייה לשבח בשמירה על עקרונות. ואילו אני, חלשת אופי בכל מה שקשור לפריטים, עדיין לא מצליחה שלא לחבב במיוחד כאלו מעור. והעונה, לא יכלתי שלא לחשוק עד מאד באלו של קסטרו.