למעיל הטרנץ' יש את כל נתוני הפתיחה הנכונים כדי להפוך לחלק בלתי נפרד מארון האופנה הישראלי, והסיבות הן כמעט אינסופיות. הוא עשוי באופן מסורתי מגברדין כותנה - בד דק חזק ועמיד, אך אוורירי, שהתאים מאוד למזג האוויר המקומי, שאינו נחשב קר במיוחד. הוא נחשב לבעל קווים קלאסיים, כך שהוא רלוונטי כמעט לכל מלתחה ונחשב אופנתי לאורך זמן. הוא נחשב פרקטי מאוד, בעיקר בזכות העובדה שהוא משלב בין מראה מחוייט לנינוח, תכונה המאפשרת לשדך אותו לכמעט כל סגנון לבוש, החל משמלה קצרה, עבור דרך מכנסי ג'ינס ועד חליפה, והוא גם נחשב לפריט מחמיא, בשל חגורת המותניים, המדגישה את צללית הגוף והפרופורציות המאורכות.
אך רשימת התכונות הטובות רחוקה מלהרשים את השוק המקומי. הטרנץ' עדיין לא הפך להצלחה ישראלית יוצאת דופן, למרות כל הפוטנציאל הגלום בו. אמנם בשנים האחרונות הוא זוכה לייצוג מסויים באופנה המקומית, המתבטא לרוב בדגם או שניים בקולקציות של רשתות האופנה, אך לשם השוואה, ז'קטי ג'ינס ועור נצפים ברחוב בתדירות גבוהה בהרבה ואפילו מעילי הצמר, למרות ה"אין-חורף" הישראלי, זוכים לאינספור גרסאות מעוצבות. מה מונע מהטרנץ' להיות פופולארי בישראל, והאם מתגבשת המגמה שתהפוך אותו לפריט בסיסי במלתחה המקומית?
"לקח לי המון זמן להבין למה זה לא להיט", אומרת מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, לאחר שניסתה לשלב בעבודתה מעילי טרנץ' פעמים רבות. "עכשיו אני מבינה - העניין נעוץ בעובדה שבישראל אנשים הם או בכפכפים או במעילי צמר". בעיני פרנקפורט אי אפשר להוציא את מזג האוויר מהדיון. "הטרנץ' לא מחמם ואין אצלנו עונות מעבר. אין לנו את העונה הזו, את שתי עונות הביניים. הטרנץ' הוא רק לאביב או לסתיו. כאן, או שחם נורא, או שקר ולכן קונים מעילים מחממים. כי כשכבר קר, קר מאוד".
אולם לא הכל מסתכם באקלים. "קיימת תרבות טרנץ', תרבות גשם שאין לנו ובכל זאת בעיני זה מוזר, כי מה יותר יפה משמלת ערב וטרנץ' מעליה?", מוסיפה פרנקפורט תהיה על קביעה. לדבריה המגמה של רכישת טרנצ'ים מתרכזת בסטטוס חברתי מסויים. "אם הם כבר נמכרים, זה בעיקר בקרב המותגים הקלאסיים, משום שהם עדיין נחשבים לסמל סטטוס", היא מסבירה. "הלקוחות שקונים טרנץ' הם תמיד אנשים עם תרבות נסיעות, כי טרנץ' הוא מתקפל ונוח".
גפן רוזן, ממעצבות קסטרו נשים, מעבירה אותנו לצד האופטימי "יש לנו כבר בערך שלוש שנים לפחות נציגות אחת של טרנץ' בקולקציה. זה לא מושרש פה כמו בהתלבשות האירופאית, אבל המכירות של הדגמים מצליחות". רוזן מקווה שהמהפך שעבר הקרדיגן, שהפך בחמש השנים האחרונות מפריט שולי בארון הישראלי לאחד הפריטים הבולטים אצל גברים ונשים היום - יקרה גם למעיל הטרנץ'. "גם הקרדיגן, שנראה היום מאוד מובן מאליו, לא היה כך תמיד", היא מזכירה.
בהתאם לדבריה, אם מתבוננים בקמפיינים של חברות אופנה בארץ, בהפקות אופנה ובדיונים בתקשורת האופנה בשנתיים האחרונות, מגלים שנוכחות הטרנץ' והעיסוק בו גובר, באופן פיזי ורעיוני. גם הדיווחים על תצוגות אופנה של בתי אופנה כברברי, שניכסו את הטרנץ' כפריט האייקוני שלהם, והעובדה שבקרוב יפתח סניף שלהם בישראל, הופכים את הטרנץ' ממנוכר למוכר. "אני חושבת שמי שגילה פתיחות וניסה, מגלה שזה מאוד מתאים. זה מוצר שטוב לי, ומשמש אותי יותר ממעיל צמר", מציינת רוזן.
ועדיין, אין לשגות. מידת הפופולאריות היא עדיין נקודתית וקטנה למדי. מהופעותיו הציבוריות קל להתרשם כי הקהל הרוכש אותו הוא דווקא הקהל הצעיר והמעודכן, בניגוד לאירופה וצפון אמריקה, שם הוא נחשב לפריט שמרני וקלאסי מאוד, המשמש חלקים נרחבים מהאוכלוסייה. צפויה דרך ארוכה עד שהרחובות יתמלאו במעילים ארוכים ובהירים בכפתרה כפולה. עם זאת, תהיה זו טעות להאשים רק את הצרכנים. מסתבר שגם המעצבים עצמם היו צריכים לשנות תפישה. "לפני עשר שנים ללא היה לנו מוצר כזה בקולקציה", מספרת רוזן על תהליך הגיור של מעיל הגשם. "אנחנו גילינו את הטרנץ' כאשר עברנו לשוק הבינלאומי. הופתענו כשזה נמכר בארץ. חשבנו שזה מוצר מאוד אירופאי, והיינו שבויים בקלישאה שזה לא מתאים לישראליות".