פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בטוב טעם

      מדור חולצת רשת הולך אחורה בזמן, וקופץ לשנות ה-50 באיטליה. באתר של "בונטוני" הוא מגלה נעלי גברים בעבודת יד שיחזיקו עד ליובל הבא

      שם: בונטוני

      לוקיישן: www.bontoni.com

      ז'אנר: אתר הבית של העסק הזעיר והמותג האיטלקי, המתמחה באומנות הנעלה לגברים בעבודת יד, זן הולך ונכחד בעולם תעשייתי שמייצר הכל בערימות.

      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)

      טרילר

      משמעות השם: בעולם האופנה האיטלקי נהוג ורצוי להפוך את שם המשפחה לשם המותג. בנטון, ורסצ'ה ודולצ'ה וגבאנה נשמעים כולם כאילו נולדו להיות מותגים. המקרה של בונטוני הוא חריג בנוף; בני משפחת גזאני (Gazzani), מייסדי החברה, סברו – ותכל'ס, בצדק - שלשמם אין את הצליל הנאות, זה שהופך שם קליט לעסק משגשג. במקומו, הם אימצו את המילה הצרפתית "בונטון", שמשמעותה סטייל מתוחכם, טוב טעם, או הדבר הנכון לעשות. כדי לשמר את האיטלקיות כל שהיו צריכים לעשות הוא להוסיף יו"ד בקצה ולהתחיל לגלגל את "בונטוני" על הלשון.

      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)

      הגזאנים הקימו את בית המלאכה לפני כשישים שנה על מנת לייצר נעליים לקרובים וחברים, וגם בחלוף השנים ולנוכח התרחבותם של מפעלים שכנים, דוגמת טוד'ס, התעקשו לשמר את הארטיזניות של המותג ולהימנע מייצור מסחרי. יום יעיל בקו הייצור מנפיק כ-10 זוגות נעליים. מקסימום. התוצאה: שלמות שמעלה ריר על השפתיים, אם נעלי גברים זה הקטע שלך. את היום שלהם אגב, מסיימים בעלי המלאכה, שהם גם המעצבים, בארוחה איטלקית מסורתית עם המשפחה, החברים והרבה יין, כי ככה הם, האיטלקים, יודעים לחיות.

      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)

      בשנת 2004 החליטו בני דור ההמשך - פרנקו גזאני ובן דודו לואיס קוטלו - להתרחב קלות, ובחרו בקומץ חנויות קטן להציג את היצירות שלהם. בברגדורף גודמן בניו יורק למשל אפשר לקנות אותם עבור סכום פעוט של 3000-1000 דולר לזוג.

      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)

      לניהולו האמנותי של האתר, שהוקם ב-2008, אחראים קוטלו וגזאני בעצמם. החזון שלהם בבנייתו היה לייצר אווירה שמשמרת את האלגנטיות והקלאסיות של הנעליים בהשראה ישירה מאיטליה של שנות ה-50 וה-60, שמתועדות היטב מבחינה אסתטית בסרטים כמו "לה דולצ'ה ויטה" של מרצ'לו מסטרויאני. לדברי קוטלו, הקולקציה ייחודית בכך שהרבה מהדגמים שבה היו יכולים להינעל גם לפני חמישים שנה, אך באותו זמן יוכלו להינעל גם בחמישים השנים הקרובות.

      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)

      באמצעות עיצוב עתיר תמונות בשחור-לבן, שנלקחו מהאלבומים המשפחתיים שלהם, הם יוצרים בקרב המבקרים באתר תחושת נוסטלגיה חזקה לתקופה שגם אם לא חיית בה, סביר שתתגעגע אליה.

      אך הכוכבות האמיתיות של האתר הן הנעליים עצמן, שמציגות בתמונות תקריב אמנותיות את שלמות היצירה, אשר לדברי גזאני, כל אחת ואחת מהן יכולה להיות מוצגת במוזיאון.

      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)

      מה בפנים

      כמו בית המלאכה עצמו, גם האתר מינמליסטי. עמוד הבית הוא קולקציית דימויים יפהפיים שנעים בין צילומי נעליים לתמונות אווירה ומלווים במשפטי מפתח כגון "הדברים הכי טובים בחיים לוקחים זמן". תחת הלשוניות "פילוסופיה" ו"מסורת" נפרשת משנתו של העסק והערכים העומדים מאחוריו, ולמי שמתעניין בתהליך הייצור: תחת הלשונית "אובייקטים של אמנות", בהקלקה על אייקון המצלמה הישנה, ניתן למצוא סרטון המתעד את אופן ייצור הנעליים - מהפנט!

      תחת הלשונית "נעשה לפי מידה" מצוי הסבר בונטוני קלאסי שכולו מלא באבסטרקטיות: "השירות של 'נעשה לפי מידה' מיועד לשני סוגים של אנשים - כאלה שיודעים בדיוק מה הם רוצים, וכאלה שלא". תחת הלשונית "הקולקציות" ניתן לצפות ב-4 קולקציות בוטיק בנות 3 פריטים כל אחת.

      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)
      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)

      אקסטרה

      בונטוני מייצרים גם נעליים בהזמנה לפיינשמקרים אמיתיים, בעלות התחלתית של 4500 דולר וזמן המתנה של חצי שנה.

      יונת דואר

      אין. מכירה ברשת לא משתלבת עם האג'נדה המסורתית של החברה, בלשון המעטה.

      נעליים של "בונטוני" (אתר רשמי , www.bontoni.com)
      (צילום: האתר הרשמי)